אוחיון נ' בדארנה

פסק דין

1.תביעתה של התובעת לקבלת פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 16.2.2013, בה היו מעורבים רכב התובעת שהיה נהוג על ידי גב' אוחיון טרז, ורכב אחר שהיה נהוג בידי הנתבעת.

2.התאונה ארעה בסמוך לבית חולים רמב"ם בחיפה במהלך יציאת כלי הרכב מאחד החניונים של בית החולים. לטענת התובעת, התאונה ארעה כאשר רכבה היה בחניה והיא היתה בתוכו ורכב הנתבעת פגע בו מאחור. הנתבעת טוענת לעומתה, כי התאונה ארעה כאשר רכבה היה ביציאה מתחומי החניון בבית החולים, עצרה את רכבה כדי לתת זכות קדימה, הנתבעת נסעה אחורה ופגעה ברכבה.

3.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי את גרסאות הנהגות והעדים מטעמן, אני סבור כי דין התביעה להתקבל בחלקה. אפרט את הנימוקים לכך:

4.התובעת העידה בפני ובגרסתה תמכה אחותה, שהייתה ברכב בזמן התאונה והעידה בפניי אף היא. שתיהן היו בבית החולים ועזבו את המקום לאחר שהתבשרו על פטירת גיסה של התובעת- בעלה של אחותה. הגם שהתובעת ואחותה הלאו בפרטים, בגרעין הגרסה העובדתית קיימת התאמה בין הדברים שמסרה התובעת לבין הדברים שמסרה אחותה, ואין סיבה שלא לקבל את דבריהן, מה גם שהם תואמים את יתר הנתונים, ואת הגיונם של הדברים.

5.על פי טענת הנתבעת, רכב התובעת נסע אחורה וכך נגרמה התאונה. לטענתה, היא הגיעה לסוף הדרך שמביאה ליציאה מהחניון, עצרה כדי לתת זכות קדימה לבאים משמאל או אז "לא יודעת איך חזרה אחורה פגעה ברכב"- תיארה הנתבעת. מנגד, טענה התובעת כי הנתבעת פגעה ברכבה מאחור. גרסתה של התובעת, כי רכב הנתבעת התנגש ברכבה בחלק האחורי היא סבירה יותר ואני מחליט לקבלה, שכן היא מתיישבת עם הגיונם של דברים ועם תנועתם הטבעית והרגילה של כלי הרכב. כשפני נהג כלי הרכב ונוסעיו מועדות קדימה, פשיטא, יסע קדימה ולא אחורה, במיוחד כשאין הסבר סביר ומניח את הדעת מדוע שהתובעת תיסע אחורה.

לא ברור מדוע התובעת הייתה צריכה לנסוע אחורה, כשהיא הייתה בצד הדרך, והתכוונה להמשיך בנסיעה ישרה. התובעת תיארה כי היא יצאה מבית החולים כשעמה ברכב הייתה אחותה, שהייתה שרויה באבל על בעלה שהלך לעולמו זה עתה בבית החולים, ושתיהן ישבו ברכב ושוחחו. על פי תיאור התובעת, הרכב חנה בצד ימין מיד לאחר היציאה מחניון בית החולים. טענתה של הנתבעת כי רכב התובעת נסע אחורה, אינה סבירה ואינה מגובה בהסבר, מדוע הייתה צריכה התובעת לנסוע אחורה.

6.התובעת הוסיפה ותיארה פרט שיש בו כדי לחזק את גרסתה. על פי עדותה ביציאה מהחניון, לא ניתן לפנות שמאלה אלא רק ימינה, מכאן שהנתבעת הייתה חייבת לנסוע ימינה, היכן שחנתה התובעת. נתון זה מתיישב עם יתר חלקי התמונה העובדתית - במיוחד עם המסקנה כי רכב הנתבעת נטה ימינה לקראת פניה ימינה - ותומך בגרסת התובעת.

7.יתירה מכך, הנתבעת הגישה בפניי תמונות של הנזק שנגרם לרכבה ולרכב התובעת. תמונות אלה, בצירוף טענת הנתבעת כי הנזק שנגרם לתובעת היה בחלק הימני של רכב התובעת, טענה שאין לקבלה מאחר ואין היא מתיישבת אף עם גרסתה שלה, מחזקים את גרסת התובעת.

8.יחד עם זאת, מהתיאור שבניי ומהתרשים שהתובעת שרטטה, עולה כי היא החנתה את רכבה מיד לאחר הצומת, ועל פי התמונות שהוגשו- במקום שאסור לחניה. משום כך, יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 15%.

9.ברי כי לאחר התאונה התלהטו הרוחות בין המעורבים בתאונה, דבר שהצריך התערבות המשטרה. יש להצר כי תאונה קלה גרמה להתלהטות הרוחות. כל צד מהצדדים טען כי הוא זה שהזמין את המשטרה וכי הצד האחר סירב למסור פרטיו. לא ראיתי לייחס לדבר משמעות כלשהי לגבי קביעת האחריות לאירוע התאונה.

10.אשר לנזק: התובעת צירפה חוות דעת שמאי לפיה הנזקים שנגרמו לרכבה מסתכמים בסך של 1616 ₪, כן צורפה אסמכתא לתשלום שכר השמאי בסך של 524 ₪. הנזקים שנגרמו לתובעת מסתכמים אפוא בסך של 2140 ₪, בניכוי שיעור האשם התורם – 1819 ₪. לא ראיתי לפסוק סכומים נוספים שצוינו בכתב התביעה.

11.אשר על כן, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 1819 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 16.2.2013, וכן הוצאות בסך של 200 ₪. הסכומים שבפסק הדין ישולמו תוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ד, 23 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: