אוחיון ואח' נ' פומרנץ ואח'

פסק דין

כמפורט בכתב התביעה התובעים שמעון אוחיון ומירה קורן הינם מנהלים נגרית "שורש" המתמחה ביצור רהטים. בחודש 04/03 נקשר הסכם להספקת ריהוט בין התובעים לנתבעים מאיר ועדנה פומרנץ לפיו סוכם על הזמנת ריהוט בסך של 192,000 ₪. לימים שונתה ההזמנה והצדדים הסכימו שהתמורה הכוללת תעמוד בסך 140,000 ₪ כולל מע"מ. הנתבעים שילמו לתובעים את הסך של 87,000 ₪ ומשכך הוגשה התביעה לתשלום ההפרש – סך של 74,720 ₪.

הנתבעים טענו בכתב הגנתם שנפלו פגמים רבים בריהוט שסופק. כן טענו שלא סופקו להם מלוא הפריטים שנקבעו בהזמנה שהיתה בסך של 160,000 ₪. כן הגישו תביעה שכנגד על סך 20,000 ₪ הכוללת פיצוי בגין עלויות תיקון וכן פיצוי בגין איחור בכניסתם לבית החדש מאחר והריהוט לא סופק במועד ועוגמת נפש.

בהמשך תיקנו סכום התביעה שכנגד לסך 51,859 ₪.

בדיון שהתקיים ביום 24.11.10 הסכימו הצדדים שימונה מומחה מטעם בית המשפט שחוות דעתו תהיה מכרעת שיתן חוות דעתו הן לענין התביעה והן לענין התביעה שכנגד ואף יתמחר את פריטי הריהוט שלא סופקו. כן הסכימו שההזמנה המקורית עמדה בגובה 160,000 ₪. עוד הסכימו לטעון לאחר מכן לאיחור במסירה, עוגמת נפש והוצאות.

לאחר שהתקבלה חוות דעת המומחה ביקשו התובעים לחקור המומחה ובית המשפט נעתר להם. בסופו של יום חזרו בהם והצדדים הסכימו לסכם טענותיהם.

חוות דעת המומחה לאחר תשובות לשאלות ההבהרה קובעת שעלות התיקונים הנדרשת הינה 42,456 ₪ וכן עלות הפריטים שלא סופקו לנתבעים עומדת בגובה 51,475 ₪, סה"כ 93,931 ₪.

המומחה מפרט בהרחבה מהם הפריטים שלא סופקו ועלותם. כן מפרט את הליקויים ועלויות התיקונים.

התובעים טוענים בסיכומיהם שהמומחה לקח את רשימת הפריטים שלא הוזמנו, סיכם עלותם הוסיף 25% וכן מע"מ וחייב התובעים. לטענתם מעולם לא דרשו תשלום על פריטים שלא הוזמנו. אכן לא נדרש התשלום אולם עדיין יש להוריד סכום הפריטים שלא סופקו מעלות ההזמנה. משלא הוצג חישוב אחר, מקבלת אני את חישוב המומחה שבוצע לגבי כל פריט ופריט.

לענין ארון הכביסה טוענים התובעים שבחוות הדעת חויבו ב10,000 ₪ כאשר ארון הכביסה סופק ומחירו הוא 3,500 ₪. עדיין לא סופקו ארון אמבטיה, ומבואת כניסה ועל כל יכול ומחירם מגיע לסך של 10,000 ₪ כפי שקבע המומחה.

לגבי הליקויים. התובעים טוענים כנגד קביעות המומחה באשר לליקויים בארון חדר הורים, מאחר ולא נחקר המומחה מקבלת אני קביעותיו שלא נסתרו.

עוד טוענים התובעים לכך שהתעלם ממימד הזמן שחלף והשימוש שנעשה ברהיטים, לא ביקש הצעות מחיר ואף קיים פער בין המשתמש מחוות הדעת לבין הצגת הדברים בשטח. מאחר ולא התקיימו חקירות איני סבורה שניתן בשלב הסיכומים לטעון לענין הפער. המומחה קבע שהליקויים בריהוט הינם כתוצאה מעבודות שבוצעו על ידי התובעים כאשר אינם נובעים משימוש או מבלאי אלא מעבודה לקויה ו/או חומרים לא מתאימים ומשכך אין רלוונטיות למימד הזמן.

לענין הצעות מחיר, מאחר ולא הוצגו כל ראיות אובייקטיביות לאומדן עלויות שונה, מקבלת אני קביעת המומחה באשר לאומדן עלויות התיקונים.

משסכום ההזמנה עומד בגובה של 160,000 ₪ , ממנו שולם כבר סך של 87,000 ₪, דהיינו נותר לתשלום סך של 73,000 ₪ יש מקום להפחית סכומים אלה כך שיש מקום לחייב התובעים לשלם לנתבעים סך של 20,931 ₪.

אין כל מחלוקת שהמוצרים הוזמנו לפני זמן רב וחלק נכבד מהם לא סופק עד היום (כמפורט בחוות דעת המומחה כשליש מערך ההזמנה), כן נגרמו ליקויים רבים במוצרים שכן סופקו כפי שפורט בחוות דעת המומחה. משכך ולאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים הנני מחייבת התובעים לשלם לנתבעים סך נוסף בגובה 5,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לנתבעים עקב התנהלות זו של התובעים.

משכך ישלמו התובעים לנתבעים סך של 25,931 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

כן ישלמו התובעים אגרת בית המשפט כפי ששולמה על ידי הנתבעים, שכר המומחה מטעם בית המשפט ששולם על ידי הנתבעים וכן שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

עוד עלי להוסיף שהתנהל בין הצדדים הליך קודם במסגרתו הגישו התובעים בקשה לאישור פסק בורר באשר לאותה מערכת עובדתית בבית משפט המחוזי.(ה"פ 173/08).

בדיון שהתקיים שם ביום 11.5.09 קבע כב' השופט כי אם יתנהל הליך נוסף בסכסוך זה בין הצדדים ואם ייקבע שעמדת הנתבעים היא המתקבלת, ישלמו התובעים כאן סך נוסף של 5,000 ₪ וכן מע"מ וכן 2,000 ₪ הוצאות. משכך יש מקום לחייב התובעים אף בסכומים אלה שהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 11.5.09 ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ב, 21 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.