אוחיון ואח' נ' דנינו ואח'

פסק דין

בפני תביעה קטנה שהגישה התובעת בשל נזקים אשר לטענתה נגרמו לה בגין נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדה, על ידי הנתבע, לביצועו של פסק דין לאחר שזה שולם על ידה במלואו לב"כ הנתבע.

על פי הנטען בכתב התביעה, בתאריך 8.3.11 ניתן כנגד התובעת פסק דין על ידי כב' השופטת קויפמן, בבית המשפט השלום בבאר-שבע, בתיק אזרחי שמספרו 2955/08, ולפיו חויבה התובעת בתשלום הוצאות לנתבע ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 18,000 ₪. כאן המקום לציין, כי על פי פסק הדין מדובר היה בתביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע ואדם אחר בשם חיים דנינו, אך בשל אי התייצבותה לדיון, נדחתה תביעתה והיא חוייבה, כאמור, בהוצאות.

לטענתה, ביום 2.10.11 פתח כנגדה הנתבע בקשה לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל בת"א, בתיק שמספרו 0121540331, ואף פעל בתיק זה, באמצעות בא כוחו דאז עו"ד ארז דרורי, והטיל עיקול בחשבון הבנק של התובעת.

העיקול מומש וביום 16.12.11 העביר בנק לאומי מחשבונה של התובעת סך של 22,032 ₪ לידי ב"כ הנתבע עו"ד ארז דרורי, ולפיכך ביום 29.1.12 נסגר תיק ההוצאה לפועל.

דא-עקא, כי על פי כתב התביעה, ביום 27.2.12 פעל הנתבע בצורה זדונית, רמאית וחסרת תום לב, כלשון כתב התביעה, עת נטל את פסק דינה של כב' השופטת קויפמן והגיש, בשנית, בקשה לביצועו בלשכת ההוצאה לפועל בב"ש באמצעות באת כוחו עו"ד נירית אברג'יל.

התובעת, כנטען על ידה בכתב התביעה, פנתה ביום 17.6.12 לעו"ד חמו אורן, על מנת שייצגה בהליך חדש זה, והוא הגיש מטעמה בקשה בטענת "פרעתי". לאחר הגשת הבקשה, אשר גובתה במסמכים המוכחים כי פסק הדין שולם במלואו, ביקשה ב"כ הנתבע דאז עו"ד נירית אברג'יל לסגור את תיק ההוצאה לפועל.

התובעת עותרת בכתב התביעה כי הנתבע יפצה אותה בגין הנזקים הבאים: 5,000 ₪ פיצוי על עגמת נפש; 2,000 ₪ פיצוי על לחצים נפשיים; 1,000 ₪ פיצוי על טרחה והתרוצצות רבה, כלשון כתב התביעה; 4,640 ₪ בגין שירותי עו"ד אורן חמו; 2,500 ₪ פיצוי בגין העיקול על חשבון הבנק שבגינו נאלצה ללוות כספים מגורמים חוץ בנקאיים.

הנתבע בכתב הגנתו טען, כי לא ידע מעולם על העובדה שעו"ד דרורי הגיש את פסק הדין הנזכר בכתב התביעה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, וכי מעולם לא ייפה את כוחו לייצוגו בהליכים בהוצאה לפועל.

הנתבע הוסיף וטען, כי עו"ד דרורי פתח את תיק ההוצאה לפועל על דעתו בלבד, ולפיכך הכחיש את הנטען בסעיפים 5-9 לכתב התביעה בנוגע להליכים בתיק ההוצאה לפועל שהתנהל בת"א, מחוסר ידיעה.

הנתבע הוסיף וטען, כי לאחר שקיבל את הבקשה בטענת "פרעתי", והתברר לו, לאחר בירור מעמיק וחילופי מכתבים עם עו"ד דרורי, כי האחרון גבה את הכספים, הודיע כי אין לו התנגדות לסגירת התיק.

הנתבע טען עוד, כי התובעת לא הקטינה את נזקה, שכן התעלמה מהאזהרה אשר נמסרה לה בתיק ההוצאה לפועל וחיכתה עד שיינקטו כנגדה הליכים מבצעיים.

כמו כן טען הנתבע, כי הסכומים הנתבעים מופרזים, ללא כל בסיס והתובעת לא הוכיחה אותם.

ביום 4.8.13 התקיים בפני דיון ההוכחות בתביעה.

התובעת ציינה בעדותה, כי נאלצה לשלם שכ"ט לעו"ד אשר ייצגה בתיק ההוצאה לפועל הנוסף שפתח הנתבע בגין אותו פסק דין.

הנתבע ביקש בעדותו, כי בנו, מר חיים דנינו, יעיד בשמו והעיד רק כי עו"ד ארז דרורי נטל את הכספים אשר גבה ולא העביר דבר לנתבע, אלא לאחר דין ודברים שהתקיים עם הגשת טענת "פרעתי" מטעם התובעת.

בנו של הנתבע העיד בתחילה על ראשית הסכסוך בין הצדדים, בתביעה בה זכתה התובעת בשלהי שנות ה-90'.

עוד העיד בנו של הנתבע, כי כאשר פנה לעו"ד ארז דרורי, בנוגע לכספים בהם זכו הוא ואביו במשפט שניהלה כנגדם התובעת, לא קיבל תשובה ברורה ולטענתו, דחה אותו עו"ד דרורי במילים: ”היום, מחר".

לפיכך, על פי עדות של בנו של הנתבע, פנה לייצוג משפטי שונה וביקש להגיש את פסק הדין לביצוע.

בנוגע להסכם שנחתם בסופו של יום בין הנתבע לעו"ד דרורי, במסגרתו ויתר הנתבע על כל טענה כנגד עו"ד דרורי, הסביר בנו של הנתבע כי עו"ד דרורי טען שיש לו זכות לשכ"ט בסך של למעלה