אוחיון

החלטה

1.בפניי בקשה מטעם הנתבע (להלן: "המבקש") לביטול פסק דין.

2.עסקינן בתביעה קטנה לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שארעו לרכבו של התובע (להלן: "המשיב") עקב פגיעתו ע"י רכב המבקש.

3.ביום 17.02.10 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקש (להלן: "פסק הדין").

4.ביום 18.02.10 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, כאשר טענתו העיקרית כי כתב התביעה נמסר לידי אשתו, וזו האחרונה לא הודיעה לו אודות כתב התביעה שהתקבל לידיה והצורך בהגשת כתב הגנה.

5.עוד טען המבקש, כי סיכויי ההגנה העומדים לו כנגד התביעה אם תנוהל לגופה הינם טובים, באשר לטענתו הוא אינו אשם בהתרחשות התאונה כלל ועיקר.

6.המשיב מתנגד לביטול פסק הדין שניטל בהעדר וטוען בתגובתו, כי כתב התביעה הומצא למבקש כדין וכמתחייב מהוראות התקנות. עוד טוען המשיב, כי סיכוייו של המבקש להצליח בהגנתו הינם מועטים באשר אירוע התאונה התרחש באשמתו הבלעדית של המבקש.

7.לאחר שעיינתי בבקשה והתגובה לה, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וזאת מהטעמים שיובאו להלן:

8.הלכה היא, כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע בשל אי המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין מתוך "חובת הצדק" בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל-דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין (ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' שביעית, עמ' 282).

9.בעניינו, כתב התביעה נמסר לאשתו של המבקש, ומשכך ניתן לקבוע כי המצאתו לידי המבקש בוצעה כדין. כפועל יוצא מכך, אני קובעת כי פסה"ד שניתן בשל אי-הגשת כתב הגנה, בדין ניתן ללא שדבק בו פגם.

10.כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הגיש כתב הגנה, נתון ביטול פסק הדין לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, תיבחן לא רק סיבת מחדלו של המבקש להתגונן, אלא גם סיכויי הצלחת הגנתו, אם בקשתו תתקבל ויבוטל פסק הדין. לכל אחד מן השיקולים האמורים משקל יחסי, וככל שתשובה לאחד מהם משכנעת יותר ובעלת משקל, כך קטן המשקל שיש לייחס להיבט האחר (ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133, 139).

11. יואר, כי ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפטיות. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט (ראה : ע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק-על 2001 (1) בעמ' 1121).

12.בענייננו, נראה כי סיבת אי-הגשת כתב הגנה מצד המבקש, כפי שהיא מובאת בבקשה ובתצהיר שצורף לה, מקורה בטעות בתום לב, אשר ניתן לפצות עליה בתשלום הוצאות עבור אי-הנוחות והטרחה המיותרים אשר נגרמו למשיב בשל העיכוב שחל בבירור התובענה. אמנם מחדלו של המבקש הוא אשר הביא למתן פסק דין בהעדר, אולם לא התרשמתי כי המחדל נבע מזלזול בהליך המשפטי או מהתעלמות מכוונת מקיומו, ולדידי על מחדל זה ניתן לכפר בפסיקת הוצאות.

13.לאור טענותיו העובדתיות של המבקש בדבר חוסר אשמתו להתרחשות התאונה, כפי שהועלו בבקשה, המצריכות את שמיעת גרסתו, ועל מנת לתת למבקש את יומו בבית המשפט והזדמנות מלאה להעלות את טענותיו, אני מבטלת את פסק הדין שניתן כנגד המבקש בכפוף לתשלום סך של 500 ₪ למשיב, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת העתק החלטתי זו.

14.הסכום הנ"ל ישולם ללא קשר לתוצאות ההליך הסופי וכתנאי לביטול פסק הדין. לא ישולם הסך הנ"ל במועד, יוותר פסק הדין על כנו (על ההלכה הפסוקה בדבר התניית פתיחת שערי בית המשפט בפני בעל דין שעקב תקלה לא התגונן בתשלום הוצאות ראה ע"א 9572/01 חביב דדון נ' יעקב וייסברג, פ"ד נו (6) 918).

15.לאחר תשלום ההוצאות יבוטל פסק הדין והתיק יקבע לדיון.

16.לעיון פנימי ולמעקב ביום 01.02.2011.

17.המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"א, 21 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: