אוזן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

בתובענה זו עתר התובע להכרה בפגיעה שנגרמה לו בשתי כתפיו, כפגיעה בעבודה כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), מכח תורת המיקרוטראומה, ולתשלום דמי פגיעה. לטענתו, במסגרת עבודתו נדרש הוא להרים ולהוריד, מעל 20 פעמים ביום, מגשים במשקל 22 ק"ג, וכי פעילות חוזרת ונשנית זו מקימה תשתית עובדתית לפגיעה על פי תורת מיקרוטראומה. הנתבע דחה את התביעה בהחלטה מיום 30.7.12, בה נטען כי מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתו לתנאי עבודתו; וכן כי מחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי, שאינו קשור בתנאי העבודה.

במהלך דיון מיום 11.3.13 הודיעו הצדדים על התשתית העובדתית המוסכמת. עוד הוסכם כי בעניינו של התובע ימונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, על מנת שיחווה את דעתו בדבר הליקוי ממנו סובל התובע, וכן בשאלה האם מדובר בפגיעה לפי תורת המיקרוטראומה, בין היתר תוך הסתמכות על תמונות שהציג התובע בדיון, בהן נראים העגלה והמגשים עם הכרסומים.

בהתאם להסכמות אלו, מונה ביום 23.5.13 דר' איל ריבלין, כמומחה מטעם בית הדין (להלן – המומחה). בחוות דעתו מיום 16.6.13 (להלן – חוות הדעת), השיב המומחה כי התובע סובל משינויים ניווניים בגידי שתי הכתפיים, בגינם אף עבר ניתוחים. עוד הוסיף כי על סמך התיעוד שנמסר אין תיאור של נזק חד פעמי כתוצאה מאירוע דומיננטי אחד, אלא ישנה פגיעה זעירה חוזרת, מצטברת ובלתי הפיכה, שהינה תוצאה של שילוב פגיעה חוזרת ותחלואה רגילה. לפי המומחה, לעבודתו של התובע תרומה בשיעור של 60% על המצב התחלואתי בכתפיו. בתשובותיו לשאלות ההבהרה שהועברו אליו מטעם הצדדים, הבהיר כי שינויים ניווניים בגידי הכתפיים הם מימצא שכיח באנשים מעל גיל 50 ושכיחותם עולה עם הגיל, גם ללא עומס פיזי חריג, הגם שעומס פיזי יגביר את הביטוי הקליני (כאב) הנובע מהשינויים הניווניים בגידי הכתפיים. עוד הוסיף כי היחס בין השפעת עבודתו של התובע והתחלואה הטבעית שלו על הפגיעה בשתי כתפיו, אותו העמיד על 60-40, מבוסס על הערכתו על סמך הנתונים שהובאו בתיקו של התובע.

בהודעתו מיום 16.12.13, עדכן הנתבע כי לאור חוות דעתו של המומחה, וכן תשובותיו לשאלות ההבהרה, החליט הוא לאשר את תביעת התובע בעילת המיקרוטראומה. בתשובתו, מיום 5.1.14, ציין התובע כי מסכים הוא להודעת הנתבע מיום 16.12.13, ומבקש כי בית הדין ייתן פסק דין על סמך האמור בחוות דעת המומחה, תוך שימת דגש לקביעתו לפיה הפגיעות בשתי כתפיו של התובע הינן מכח עילת המיקרוטראומה, וכן יורה על השבת עניינו של התובע לוועדה רפואית, על מנת שתקבע לו אחוזי נכות. התובע עוד ביקש כי בית הדין יחייב את הנתבע לשלם לו דמי פגיעה, עבור התקופה בת 49 הימים, שבין ה- 28.5.12 ועד ה- 15.7.12, בה לא עבד.

לפיכך, בהתאם להודעת הנתבע ותגובת התובע, קובעים אנו כי דין התביעה להתקבל, באופן שיש להכיר בליקוי של שינויים ניווניים בשתי כתפיו של התובע כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

התביעה לתשלום דמי פגיעה- נדחית, שכן בפגיעה בעבודה המוכרת לפי תורת המיקרוטראומה אין זכאות לדמי פגיעה, משלא קיים יום פגיעה בסוג זה של פגיעה בעבודה (סימן ד' לפרק ה' לחוק; עב"ל (ארצי) 1304/04 כץ – המוסד לביטוח לאומי, פסקה 7(ו) לפסק הדין (31.12.2007)).

משהתובע יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי- איננו עושים צו להוצאות. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ד, (06 ינואר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר ישעיהו פטוקה

נציג מעסיקים

אסף הראל, שופט

גב' עידית סולומון

נציגת עובדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: