אוזן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.האם ארע אירוע תאונתי ביום 18.11.09 תוך כדי ועקב עבודת התובעת כמלווה מטעם חברת או אר אס (להלן – החברה) , זו השאלה העומדת להכרעתנו בתיק זה.

העובדות העולות מתצהיר התובעת-

2.בנה של התובעת , דניאל (להלן- הבן) הינו נכה צה"ל הסובל מפגיעה בשדה הראיה לכן נזקק למלווה. משנת 1992 התובעת מלווה את בנה תמורת תשלום שכר, במסגרת העסקתה בחברה . כמו כן , התובעת מדווחת על שעות עבודתה לחברה.

3.ביום 18.11.09 במסגרת עבודתה, יצאה התובעת יחד עם בנה לרח' השומר 76 בבני ברק ,לרכוש ריהוט (סלון) לבנה.

4.כאשר הגיעו לאזור החנות, מעדה התובעת ונפלה. כתוצאה מכך נגרם לה לטענתה נזק רפואי בעמוד השדרה.

5. חרף פנית התובעת לקבלת הדוחות החודשיים לחודשים אוקטובר - דצמבר שנת 2009 ,נשלחו תלושי השכר בלבד ללא דוחות העבודה.

מסמכים רפואיים שהוגשו לתיק-

6.דוח חדר מיון, יום למחרת האירוע(19.11.09) בו נרשמה הסיבה - "ת. עבודה". הטופס אף הוחתם בחותמת "תאונת עבודה" אולם לא פורט כי הנפילה אירעה בדרך לקנית סלון לבית הבן.

7.בתשובת יועץ קופת חולים מכבי מיום 15.12.09 (נ/7) , צוין כדלקמן "ביום 18.11.09 נפלה, נחבלה בגב ובברך שמאל".

8.על גבי טופס בל 250 מיום 27.1.10 (נ/3) חתומה הגב' חגית לוזון רכזת מלווים. בסעיף "תאור התאונה" נרשם "לטענת המלווה הלכתי לקניות לנכה ובמהלך החנייה נפלתי על מדרגה" בסעיף "האבר שנפגע" נרשם - "לטענת המלווה חוליה בעמוד השדרה וברך השמאלית מהאגן עד כף הרגל".

9.ביום 27.4.10 הגישה התובעת תביעתה למוסד. בפרק "פרטי הפגיעה" צוין כי תאריך הפגיעה היה ביום 18.11.09, ביום רביעי בשבוע בשעה 14.00 לערך. בתאור הפגיעה נרשם- "נפילה ממדרגה שבר בחוליה L2 מותנית פגיעה חזקה בברך שמאל".

10.בהודעה אשר מסרה התובעת לחוקר בתאריך 31.5.10 , נרשמו הדברים הבאים- "בתאריך 18.11.09 אני ובני יצאנו במונית לכיוון ב"ב הוא הלך לפיזיוטרפיה ואני המשכתי לכיוון של חנות רהיטים ברחוב השומר לא יודעת שם חנות הרהיטים. רציתי לקנות סלון לדירה של בני. ירדתי אל החנות שהיא נמוכה מהמדרכה נתקלתי במדרגה ונפלתי על צד שמאל על הריצפה. בני הגיע למקום ולקח אותי במונית הביתה"(עמ' 1 -2 להודעה שורות 20-19; 6-1 בהתאמה).

11.בתעודה ראשונה לנפגע בעבודה מיום 16.6.10 (נ/4) נרשם "ב- 18.11 כששימשה מלווה לבן שהוא נכה צה"ל נפלה ממדרגות וקיבלה מכה בברך שמאל וע"ש"...

במסמך רפואי מאת ד"ר מנחם יצחקי מיום 1.8.10 (נ/5) צוין "לנ"ל היה שבר דחוס בחוליה L2 כתוצאה מנפילה ב- 18.11.09".

דיון והכרעה-

12.בחקירתה הנגדית נשאלה התובעת כמה מדרגות היו במקום בו לטענתה נפלה וכך השיבה- "הרבה , אולי שמונה. נכון שלא נפלתי בשמונת המדרגות אלא מדרגה אחת שנכנסתי לחנות , זה מרתף ובשביל להיכנס אליו יש מדרגה אחת בצבע הרצפה וזה קרה בתוך המרתף בכניסה לחנות . לא ידעתי שזו מדרגה ושמתי את הרגל ונפלתי" (עמ' 4 לפר' שורות 17-14) .

התובעת עומתה בחקירתה הנגדית עם דבריה לחוקר שם טענה כי בנה הלך לפיזיוטרפיה ומנגד בעדותה טענה כי הבן התכוון אח"כ ללכת לפיזיוטרפיה וכך השיבה- "אמרתי שלא הלכתי עם הבן, הוא לא רצה לקנות סלון, אמרתי שאני אלך לקנות לו על חשבוני ואז ירדתי לבד. הוא עמד וחיכה ברח' עם המונית שלו" לשאלה מדוע לחוקר אמרה שהבן כבר הלך לפיזיוטרפיה השיבה- "הוא עוד לא הלך...הוא היה צריך ללכת לפיזיוטרפיה בבית החולים בת"א. הוא לא היה צריך לחכות לי עם המונית שלו, הוא לא הספיק כמה מטרים לנסוע ואז התקשרתי ואמרתי לו שנפלתי". (עמ' 5 לפר' שורות 10-1).

13.לא נעלמה מעינינו טענת הנתבע כי נפלו סתירות בדברי התובעת באשר לשאלה האם הבן המתין בקרבת מקום או המשיך לנסוע לטיפולי פיזיוטרפיה. עם זאת גרסת התובעת כי נפלה בכניסה לחנות שעה שהלכה לקנות סלון לבנה, לא נסתרה ונשמעה מפי התובעת מתחילת ההליך בבית הדין ואף קודם לכן בהודעה אשר מסרה לחוקר המוסד.

הלכה פסוקה וידועה היא כי: