אוזן ואח' נ' מנורה חברה לביטוח ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקי תאונת דרכים.

התובעים טוענים, כי רכבם נפגע על ידי רכב הנתבעות, לאחר שהנהג ברכבן יצא מחניון בנסיעה לאחור.

הנתבעות טענו, כי הנהג ברכבן אמנם נסע לאחור, אולם הוא נגע רק קלות ברכב התובעים. מיד לאחר המקרה, הצדדים ראו, כי לא נגרם נזק למי מהרכבים. עוד הן טוענות, כי רכב התובעים נבדק על ידי שמאי כשמונה חודשים לאחר האירוע, ומכאן, כי יש חוסר קשר בין התאונה לבין הנזקים הנתבעים.

בדיון שהתקיים לפניי התברר כי בעל הרכב הנו תובע 1 וכי התובעת 2 הנה הנהגת. במהלך הדיון הוצגו בפני התובעת 2 תמונות שצולמו על ידי השמאי מטעם התובעים, אולם היא לא הצליחה לזהות בהן את הנזק שנגרם לרכב. לדבריה, היה שפשוף בחלק הקדמי-שמאלי של הרכב. התובעת 2 אמרה, כי במועד האירוע היא לא התעמקה במיקום הנזק. היא אמרה לנהג ברכב הנתבעות, כי הרכב שייך לאחיה, התובע 1, והוא ביקש ממנה שאחיה ידבר אתו.

התובע 1 הסביר, כי התובעת 2 לא אמרה לו, כי הייתה מעורבת בתאונה, מפני שחששה ממנו, בהיותו קפדן. הוא אמר, כי הוא מכיר את הרכב, ולכן - זיהה שיש נזק, שייתכן שהתובעת 2 לא הבחינה בו. לדבריו, הוא דיווח על האירוע לסוכן הביטוח בסמוך לתאונה. הבדיקה אצל השמאי נעשתה רק לאחר חודשים רבים מאחר שבדיקה שכזו כרוכה הייתה בעלות, אשר הוא לא יכול היה לשאת בה בהיותו טרוד בעניינים רבים ושקוע בחובות כבדים.

הנהג ברכב הנתבעות טען, כי הנגיעה ברכב התובעים הייתה קלה. הוא אמר, כי לא ראה נזק, אולם, לדבריו, יכול להיות שלא ראה מספיק. כוונתו הייתה לכך שהוא לא בחן לעומק במועד התאונה, קיומם של נזקים ברכב התובעים.

נציג הנתבעת 2 טען כי לאור חלוף הזמן בין מועד התאונה ובדיקת הרכב ולאור אופי הנזקים, אין קשר סיבתי בין אירוע התאונה לבין הנזקים כפי שפורטו בדו"ח השמאי. לשאלת בית המשפט האם הוא מבקש לחקור את השמאי השיב הנציג בשלילה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה. אין מחלוקת, כי היה מגע בין כלי הרכב. אני מאמין לתובע 1 כי הנזקים שתבע נגרמו בעקבות התאונה נושא כתב התביעה, וכי חסרון כיס והיותו טרוד בעניינים רבים, הם שגרמו לעיכוב בהעברת הרכב לבדיקה אצל שמאי. התרשמתי, כי התובעת 2 לא ידעה לפרט את מהות הנזקים ולהצביע עליהם בתמונות מחמת חוסר הבנה בנושא וחוסר התעמקות בכך במועד התאונה. גם הנהג ברכב הנתבעות הודה, כי הוא לא ראה מספיק, כלשונו, ולכן לא ניתן ללמוד ממנו אם נגרמו לרכב הנזקים הנתבעים.

התובעים תמכו את נזקיהם בחוות דעת שמאי. לנתבעות נתנה הזדמנות לזמן את השמאי לחקירה על חוות דעתו, על מנת להוכיח את טענותיהן, כי הנזקים הנתבעים לא נובעים מהתאונה, אולם הן ותרו עליה.

סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע 1 את נזקיו בסך של 4,372 ₪. הסכום ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף, ישלמו הנתבעות, ביחד ולחוד, לתובעים הוצאות משפט בסך של 600 ₪ לטובת התובע 1 ו- 200 ₪ לטובת התובעת 2. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו שבט תש"ע, 10 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: