חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

אוהד נ' צפריר ואח'

: | גרסת הדפסה
רע"צ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
37473-10-11
5.12.2011
בפני :
משה סובל-שלום ת"א

- נגד -
:
יוסף אוהד
:
1. עו"ד פז צפריר
2. חברת קדישא פתח תקוה

החלטה

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקש – הזוכה, על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ נעמה פרס מיום 2.10.11, בתיק הוצל"פ 01-64226-06-7, במסגרתה הורתה לכונסת הנכסים – היא ב"כ המבקש, על אופן חלוקת הסך של 185,092 ₪, המוחזק בידיה , והמהווה את חלקו של החייב – רול חנן (להלן: "החייב"), בתמורת מכר מניות אביו.

כפי החלטתה של הרשמת הסכום יחולק בין שלושת הזוכים (הם המבקש והמשיבים), יחסית לשיעור חובם הפסוק.

בהתאם להחלטתי הוגשה תגובת המשיבים לבקשה.

הרקע לדברים והנימוקים אשר עמדו בבסיס החלטתה של הרשמת הנכבדה, פורטו בהרחבה בהחלטת הרשמת, ועיקרם כדלקמן:

ביום 1.1.09 מונתה עו"ד ענת וקסלבאום ככונסת נכסים בתיק זה על זכויות החייב במניות הרשומות ע"ש אביו ז"ל בחברה.

עוד ביום 17.6.07 מונתה עו"ד וקסלבאום ככונסת נכסים על זכויות אחות החייב, גב' סולומון רבקה ז"ל במניות אביה ז"ל בחברה, במסגרת תיק הוצל"פ 01-83536-05-9.

ביום 29.6.10 ,ניתן אישור עקרוני למכר המניות תמורת הסך של 540,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ביום 5.9.10, ניתן צו אישור מכר פורמאלי לאחר שמלוא תמורת המכר שולמה ע"י הרוכשים והופקדה לחשבון הכינוס.

עד ליום מתן צו אישור המכר הפורמאלי הטילו 3 זוכים עיקולים על זכויות החייב במניות - הם המבקש והמשיבים.

לאחר מתן צו אישור המכר הפורמאלי הטילו 3 זוכים נוספים עיקולים על כספי המכר המוחזקים בידי כונסת הנכסים.

ביום 10.3.11, התקיים בפני הרשמת דיון במעמד כל הצדדים המעורבים במסגרתו השמיעו בפניה הצדדים את טענותיהם באשר לאופן חלוקת הכספים.

לאחר שבחנה את עמדות הצדדים קבעה הרשמת כי הסך של כ – 182,092 ₪, יחולק באופן יחסי בין המבקש והמשיבים, הם הזוכים אשר הטילו עיקולים על המניות ו/או כספי תמורת המכר שהוחזקו בידי כונסת הנכסים עד ליום מתן אישור המכר הפורמאלי, קרי עד ליום 5.9.10.

שאלה נוספת אשר היתה טעונה במחלוקת הינה אופן חלוקת הכספים בין המבקש והמשיבים. כפי טענת ב"כ המבקש היא כונסת הנכסים, יש להחיל על העניין את הוראות סעיף 76(א) לחוק ההוצל"פ, כפי שאלה תוקנו בתיקון 29 לחוק מיום 16.5.09. מנגד טענו המשיבים (הם הזוכים בתיקי הוצל"פ 20-08060-00-7 ו – 20-05581-07-8), כי אין תחולה לסעיף האמור כפי תיקונו בתיקון 29, בנסיבותיו של מקרה זה. טעם הדבר הוא כי כונסת הנכסים נתמנתה לתפקידה עוד ביום 1.1.09, קרי לפני החלת תיקון 29 לחוק. המשיבים ממשיכים וטוענים כי הליך שהוחל בו לפני כניסתו לתוקף של החוק המתקן, יחול עליו הדין הקודם, כלומר הוראות סעיף 76 לחוק המקורי כפי שפורשו בהלכה הפסוקה.

במחלוקת זו, קבעה הרשמת כי דעתה הינה כדעת כונסת הנכסים. מציינת הרשמת כי בענייננו אין מחלוקת כי כונסת הנכסים מונתה לפני תחולת תיקון 29 לחוק, אלא שכל פעולות המימוש נעשו בפועל לאחר תחולת תיקון זה. במצב דברים זה קובעת הרשמת הנכבדה כי הינה סבורה שישנה הצדקה עניינית להחיל על ההליך שבפניה את הוראות תיקון 29, שכן מבחינה מהותית הליך הכינוס התנהל לאחר כניסתו של תיקון זה לתוקף.

ואולם, חרף האמור קובעת הרשמת בהחלטתה כי אין להחיל במקרה זה את הוראת סעיף 76(א) לחוק כפי נוסחו לאחר תיקון 29, קרי: להעביר את הסך של 185,092 ₪ למבקש על חשבון החוב בתיק מפני שהמבקש הוא זה שנקט בהליך הכינוס שבעקבותיו נתקבלו הכספים – וזאת מאחר והגיעה לכדי מסקנה כי בנסיבות מקרה זה יש להחיל על כונסת הנכסים דין מניעות;

עיון בסעיף 13 לדוח כונסת הנכסים מיום 3.1.11 מלמד כי כונסת הנכסים סברה מלכתחילה כי יש לזקוף את הכספים שהתקבלו עקב הליך הכינוס לחובות כל הזוכים שנקטו את ההליך (דהיינו שהטילו עיקולים), שהם הזוכה בתיק זה (המבקש) והזוכים בתיקי הוצל"פ 20-05581-07-8 ו – 20-08060-07-1, הם המשיבים.

כפי קביעתה של הרשמת דברי הכונסת הינם בבחינת הודאת בעל דין ויש בהם כדי לחייבה. יתר על כן, עיון בנתוני התיק מעלה כי המשיבים הגישו בראשית שנת 2010 בקשה להצטרף לתיק הוצל"פ זה. משמעות ההצטרפות היתה כי כל כסף אשר היה אמור להיכנס לתיק הוצל"פ זה היה מתחלק בין תיקי ההוצל"פ המרכיבים את תיק ההצטרפות. לאחר שנודע לכונסת הנכסים על בקשת ההצטרפות, שאושרה, הגישה כונסת הנכסים ביום 12.7.10, בקשה לביטול הצטרפות זו. מבוקשה של כונסת הנכסים נענה במעמד צד אחד, ובלא שניתנה זכות תגובה כדין למשיבים. לכל אלה יש להוסיף את טענת ב"כ המשיבים שלא הוכחה, לפיה כונסת הנכסים הגיעה עימו להסכמה לפיה חלוקת כספי תמורת המכר תיעשה בצורה שווה, יחסית לשיעור החוב, בין כל הזוכים.

לאור כל האמור קבעה הרשמת כי יש לחסום את כונסת הנכסים מלהסתמך על הוראת סעיף 76(א) רישא לחוק ההוצל"פ.

עוד מוסיפה וקובעת הרשמת כי פרשנותו של סעיף 76(א) לחוק מובילה למסקנה כי כל הזוכים שנקטו בהליכי עיקול או מימוש הנכס, נחשבים כמי שנקטו בהליך אחד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>