אודם אלקטרוניקה טכנולוגיות 1992 בעמ ואח' נ' ניר טל מערכות מחשבים בעמ ואח'

החלטה

מונחת בפניי בקשת המבקשת, התובעת, לאכוף בצו או במאסר את קיומו של צו שיפוטי לפי הוראת סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית משפט כנגד המשיבה, הנתבעת. הצו השיפוטי אותו מבקשת המבקשת הוא הסכם פשרה שנחתם ביום 8.11.09 (להלן:"ההסכם").

הסכם זה נחתם בעקבות התובענה שהגישה המבקשת נגד המשיבה בהליך ת"א 163408/09 .

ביום 9.11.09 ניתן תוקף של פסק דין להסכם על ידי בית משפט זה.

המבקשת מבקשת לאכוף על המשיבה את פסק הדין כדלקמן: לרכוש מהמבקשת מוצרים בסך של 117,632 ₪ +מע"מ בתנאי סעיף 2.2 להסכם הגישור ; לשלם למבקשת סך של 11,763 ₪ +מע"מ, פיצוי מוסכם בהתאם לסיפא של סעיף 2.2 להסכם הגישור, מבלי לפגוע בזכויות אחרות של המבקשת בהתאם להסכם; לרכוש מהמבקשת עד לא יאוחר מיום 8.11.11 מוצרים בסך 500,000 ₪ +מע"מ, בהתאם לסעיף 2.2 להסכם; לחייב את המשיבה בגין שכ"ט עו"ד והוצאות בקשה זו;

המבקשת טוענת כי חרף האמור בהסכם עד מועד בקשה זו לא עמדה המשיבה בתנאי סעיף 2.2. סעיף 2.2 קובע כי על המשיבה לרכוש מהמבקשת מוצרים שונים בסך כולל שלא יפחת מ- 800,000 ₪ + מע"מ בתוך תקופה של שנתיים מיום חתימת ההסכם, כאשר בשנה הראשונה תרכוש המשיבה מהמבקשת מוצרים בסך שלא יפחת מ- 300,000 ₪ +מע"מ. הסעיף קובע את האופן בו תתבצע רכישת המוצרים. חרף האמור, עד למועד הגשת בקשה זו, וחרף חלוף למעלה משנה מיום חתימת ההסכם, לא רכשה המשיבה מהמבקשת מוצרים בסך של 300,000 ₪ +מע"מ אלא רכשה מוצרים בסך 182,368 ₪ +מע"מ בלבד. המבקשת מבהירה כי היא השוותה את תנאי ההצעות שקיבלה מהמשיבה, בהתאם לפסק הדין אך המשיבה לא ביצעה הזמנות מהמבקשת ו/או סיכלה במכוון ביצוע הזמנות בסכום המחויב ממנה בפסק הדין. המבקשת טוענת כי אכיפה זו הינה חשובה היות והליך הבזיון הינו צופה פני עתיד, וחשובה ההגנה על המבקשת ע"מ למנוע הפרה מתמשכת והישנותה של ההפרה בעתיד.

בתגובת המשיבה ובתצהירו של מר חיים שר, מנכ"ל המשיבה, טוען הוא כי המבקשת השמיטה עובדות רבות בבקשתה: המבקשת לא ציינה כי ע"פ הסכם הגישור, חובתה של המשיבה לקנות מן המבקשת כפופה לחובה של המבקשת למכור למשיבה מוצרים ספציפיים; המבקשת הפרה ברגל גסה את ההסכם בכך שסירבה למכור למשיבה את המוצרים שבהסכם התחייבה למוכרם; המבקשת לא ציינה כי הוסיפה תנאים רבים למכירת המוצרים, והכבידה על הליך המכירה; המבקשת לא ציינה כי איימה על המשיבה שוב ושוב בחוסר תם לב בהליכים משפטיים למרות שהיא זו שהפרה,והפעילה לחץ בלתי פוסק על המשיבה לבצע כבר בשנה הראשונה רכישה של 600,000 ₪ +מע"מ בנוסף לרכישות של 182,368 ₪ שבוצעו, למרות שעל המשיבה היה לרכוש בשנה זו בסך של 300,000 ₪ בלבד; המבקשת לא ציינה הזמנות נוספות שהמשיבה הוציאה למבקשת ומקטינות את חיובי המשיבה לפי ההסכם, בסך כולל של 12,793 ₪ + מע"מ.

עוד טוענת המשיבה כי באין הפרה של הסדר הגישור על ידי המשיבה דין בקשת הבזיון להידחות, למבקשת עומד סעד חלופי של פיצוי מוסכם במסגרת פסק הדין ומשכך חסומה דרכה לנקוט בהליכי הבזיון; וכן שהבקשה אינה מתאימה להליכי הבזיון היות וביצוע הצו אותו מבקשת המבקשת אינו תלוי רק במשיבה. הליך הבזיון אינו מתאים לאכיפה של הסכם הגישור, שכן ההסכם מכיל חיובים רבים שאינם ראויים לאכיפה כך. יש לדחות את בקשת הבזיון מטעמים של חוסר תם לב וחוסר ניקיון כפיים.

לגופא טוענת המשיבה, כי בעוד שבבקשת המבקשת נאמר כי היא השוותה את הצעת המחיר של הספק המתחרה, בפועל לא כך היה הדבר. ראשית, המבקשת התנתה את הקנייה ברכישה של כ- 20,000 יחידות ספקי כוח בעוד שהצעת המחיר של הספק המתחרה הייתה לגבי 10,000 יחידות בלבד. שנית, המבקשת התנתה כי המחיר בהתייחס לכל 10,000 ספקי הכוח השניים יהיה ע"פ מחיר שוק אם ירד או יעלה- בניגוד להסכם לפיו המחיר יהיה ע"פ הצעת מחיר נגדית שלמשיבה יש זכות להמציא למבקשת. שלישית, המבקשת התנתה כי ההזמנה תהיה NR/NC התניה כבדה וברת משמעות, שאינה נהוגה ברכישה של מוצרים הנרכשים בכמות סיטונאית, כגון ספקי כוח. דהיינו המבקשת הגישה הצעה שונה בתכלית מההצעה של הספק המתחרה. הואיל והמבקשת לא השוותה את הצעת הרכש הנגדית שהומצאה לה והייתה זו שהתנתה על האמור בהסכם, ביקש מנכ"ל המשיבה לעגן את העסקה המתגבשת בהסכם מסגרת מסודר.

לעניין הפיצוי המוסכם טוענת המשיבה כי למבקשת עומד סעד חלופי להליכי הבזיון- הוא הסעד הקבוע בסיפא של סעיף 2.2 להסכם הגישור לפיו, "לא תוקנה ההפרה תוך 30 ימים כאמור תשלם המשיבה מיידית למבקשת פיצוי מוסכם בסך של 10% מסכום המוצרים שלא נרכשו". מסכמת השמביה וטוענת כי הבירור לגבי זכאותה של המבקשת לפיצוי המוסכם במקרה דנן מקומו בתביעה אזרחית נפרדת שבמסגרתה תינתן לצדדים הזדמנות להוכיח היעדר אחריותם.

בתשובה לתגובה טוענת המבקשת כי היא מעולם לא סירבה למכור למשיבה את המוצרים שהתחייבה למכור בהסדר. המבקשת לא הוסיפה תנאים למכירת המוצרים ממנה, משניסתה המשיבה להוסיף תנאים שונים באה המבקשת לקראתה ע"מ להגיע להבנות. הצעת המחיר שסיפקה המשיבה כללה רכישתם של 10,000 ספקי כוח בלבד לכן המשיבה הייתה פתוחה לבצע הזמנה של 10,000 ספקי כוח בלבד לאלתר ובמחירי הספק, ברם היא לא ביצעה כל הזמנה מכל סוג. לעניין הטענה כי נכתב שההזמנה היא NR/NC אין מדובר בהגדרה הקשורה לטיב המוצרים אלא על כך שהמשיבה לא תוכל להתחרט ולבטל, וטענה זו לא ברורה שעה שמכתבו של מנכ"ל המבקשת קובע במכתב כי ייתן אחריות על הספקים.

הכרעה

"ההלכה בעניין שימוש בסעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט היא כי אין להיזקק להליכי ביזיון כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית. מן ההיבט של הפן השיפוטי מוקנים לצד הנפגע שני מסלולי אכיפה. האחד, אכיפת פסק הדין במסגרת ההוצאה לפועל לפי חוק הוצאה לפועל תשכ"ז – 1967 . והשני, הגשת בקשה לכוף את הצד השני במאסר או בקנס לציית לפסק הדין שנתן תוקף להסכם הפשרה שהושג בין הצדדים, ע"פ סעיף 6 לפקודת הביזיון. במסלול זה, ניתן ללכת במקרים מיוחדים שבהם הפרת ההסכם היא ברורה וחד משמעית" (אליבא דה כבוד השופטת שטרסברג-כהן בפסק דין רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק)

"לאור אופיה הפלילי של הוראת הבזיון, אין זה ראוי לעשות שימוש בה, כאשר יש לנהל משפט שעניינו שאלת הפרת ההסכם, כאשר הצדדים חלוקים בשאלת הפרתו או קיומו, ואין זה ראוי להכתים בכתם הפלילי את מי שסבר לתומו כי קיים את פסק הדין. לפיכך, יצא ההלכה מלפני בית משפט זה לפיה אין אוכפים מכוח פקודת הביזיון, אלא צווים והחלטות שמובנם חד משמעי ושאינם ניתנים ליותר מפירוש אחד". [ ת"א (ת"א) 1655/90 פזגז בע"מ נ' דור אנרגיה בע"מ (26)]

מקריאת הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, ביחד עם הוראות ההסכם, עולה כי הדברים שנאמרו בעניין פזגז הנזכר לעיל יפים לעניינינו: אין המדובר בצו או החלטה שמובנם חד משמעי. מדובר בהסכם פשרה, אשר קבע מנגנון של הזמנות ותשלומים. על מנת להכריע בבקשה יהיה מקום לבחון האם ההסכם הופר על ידי מי מהצדדים אם לאו, ועל מנת להכריע בשלמות בכל המחלוקות בין הצדדים יש לשמוע עדויות, והליך של ביזיון בית משפט אינו ההליך המתאים לבירור הבקשה שבפניי. כידוע, הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין מקפל בחוב שני יסודות – היסוד החוזי והיותו פסק דין לכל דבר ועניין. במקרה שלפנינו כל המחלוקות המתוארות באריכות בבבקשה ובתגובות לה (ודומה שדבר זה מדבר בעד עצמו) מתייחסות לפן החוזי ולמעשה עולה תמונה ברורה של תביעה חוזית רגילה במסגרתה יהיה מקום לקבוע האם הופר ההסכם אם לאו. בפני המבקשת פתוחה הדרך להגיש תביעה לאכיפת ההסכם או לביטולו, אגב תביעת הפיצוי המוסכם. זהו הפורום לבירור הטענות, והסעד המבוקש בביזיון בית משפט (קנס או מאסר) כלל אינו רלוונטי, מקום שלא ברור אם הייתה הפרה .

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

ניתנה היום, י"ד אדר ב תשע"א, 20 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: