אודיז נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפניי ערעור על החלטת ועדה לעררים (אי כושר) מיום 22/02/2012, אשר דחתה את ערר המערער, וקבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר.

2.הוועדה לעררים נשוא הערעור התכנסה מכוח פסק דין מיום 10/01/2012, שניתן בהסכמה בתיק 36592-11-11, ובו נקבע כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה אי כושר לעררים אשר תתכנס בהרכב אחר ותפעל על פי הוראות פסק הדין מיום 01/08//2011".

למען הבאת התמונה במלואה, יובא להלן פסק הדין מיום 01/08/2011, אשר ניתן בהסכמה בתיק 33719-06-11. בפסק הדין נקבע בהאי לישנא:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדת אי כושר לעררים (נכות כללית) אשר תתייחס לעברו התעסוקתי של המערער ולליקויים הרפואיים והשפעותיהם על כושרו להשתכר. כמו כן, תתייחס לחוות דעת פקידת השיקום מיום 25/07/2010. המערער יוזמן לוועדה ויוכל לטעון טענותיו בעניינים שלעיל".

3.עיקר טענות ב"כ המערער:

א.הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין. הוועדה טעתה עת לא פעלה בהתאם להלכת 'מוהרה'. על הוועדה היה לצאת מנקודת מנקודת מוצא כי ליקוייו הרפואיים של המערער כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים הם הבסיס לקביעת דרגת אי כושרו.

ב.הוועדה לא בחנה את נסיבותיו האישיות של המערער.

ג.הוועדה שגתה עת נסמכה על חוות דעת פקידת השיקום, שכן בחוות הדעת לא הוזכרה המגבלה בברך המקנה למערער נכות בשיעור 15%.

ד.הוועדה לא התייחסה לעברו התעסוקתי של המערער.

ה.הוועדה לא התייחסה ליכולתו של המערער לחזור לעבודתו הקודמת, לגילו, השכלתו ויכולתו האינטלקטואלית והפיזית.

ו.מבוקש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.

4.עיקר טענות ב"כ המשיב:

הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין.

הוועדה התייחסה בהחלטתה לליקוייו הרפואיים העיקריים של המערער אשר הינם החלפת מסתם מיטיריאלי, והגבלת תנועה בכתף שמאל.

הוועדה התייחסה לחוות דעת פקידת השיקום, אשר המליצה לקבוע כי המערער לא איבד מכושרו להשתכר.

הוועדה התייחסה לעובדה שהמערער חזר לעבודה בחנות תשמישי קדושה בהיקף חלקי, וזאת בהתאם להיקף העבודה הנדרש בעסק זה.

דיון והכרעה:

5.החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995.