אוגינץ נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 16.3.14 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו נהיגה במהירות של 87 קמ"ש בדרך עירונית בה המהירות המותרת הינה 50 קמ"ש בלבד.

המבקש לא מסר גרסה משלו בבקשה והסנגור העלה בדיון בפניי טענות כנגד חומר הראיות.

כידוע, בעת דיון בבקשה מעין זו, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

כאמור לעיל, המבקש לא מסר גרסה עובדתית כלשהי בבקשתו, לא מסר תגובה בפני השוטר שעצר את אותו ואף בשימוע בפני הקצין הודיע כי "הכל יתברר בביהמ"ש".

אמנם אדם אינו חייב למסור תגובתו בטרם עדות בבית המשפט, אולם כאשר עליי לבחון את שאלת קיום ראיות לכאורה מובן כי להמנעות ממסירת גרסה יש משקל לרעת המבקש.

מנגד, על אף הליקויים עליהם הצביע הסנגור, לא מצאתי כי אלו מגיעים עד כדי אי קיומן של ראיות לכאורה. אכן דומה כי יש ממש לפחות בחלק מטענות הסנגור, למשל באשר למרחקי המדידה, אולם אין הדבר מאיין את הראיות כליל.

לגבי המסוכנות, הרי עברו של המבקש בהחלט מכביד כטענת המשיבה ולחובתו עבירותץ חמורות בשנים 2007 ו – 2008. יחד עם זאת, מאז אין לחובהתו עבירות אחרות, פרט לעבירת ברירת משפט מחודש מאי 2013.

בנסיבות אלה, וכאשר אני מביא בחשבון את הטענות בעניין חומר הראיות, את שעת ביצוע העבירה ואת תוואי הדרך המוכר לי היטב מתיקים אחרים שהתנהלו בפניי, סבורני כי אין מדובר במקרה המצדיק מיצוי הליך הפסילה המנהלית, כך שדי בתקרופת קצרה יותר כדי להעמיד את המבקש על חומרת התנהגותו ולהרתיעו, כך יש לקוות מלחזור עליה.

אשר על כן, ראיתי לנכון בנסיבות לקצר את משך הפסילה המנהלית ולהעמידה על תקופה של 20 יום.

לפיכך, רשיונו של המבקש יוחזר לו בתום 20 יום מיום הפסילה המנהלית.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב תשע"ד, 25 מרץ 2014.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: