אואנונו נ' רייכמן ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבע 1 למתן רשות להתגונן.

בבקשה ובתצהיר שהוגש בתמיכה לה נטען, בין היתר, כי ההמחאה נושא התובענה – כמו המחאות נוספות – נלקחה מאת הנתבע 1 על ידי התובע ו"חבר מרעיו" באמצעות סחיטה ואיומים, לאחר שהנתבע 1 נעתק לבקשת חבר לקהילה שהציג כלפי הנתבע 1 מצג כאילו הסתבך בשוק האפור ולטענת הנתבע 1 לא פעל אלא כדי להוציא ממנו כספים במירמה. עניין זה נתון – כך לטענת הנתבע 1 – לחקירת משטרה. כן נטען כי הנתבע 1 לא נטל מעולם הלוואה מן התובע וזאת בניגוד לטענת התובע שהועלתה בבקשתו למתן צו עיכוב יציאה מהארץ (אף שמקומה נפקד מכתב התביעה) וכי לא קיבל כל תמורה כנגד ההמחאה. הנתבע 1 ציין אף כי – כפי שעולה מהתביעה עצמה – ההמחאה מעולם לא הוצגה לפירעון.

בטענות הנתבע 1 יש כדי להקים הגנה לכאורה בתביעה.

כידוע, בשלב זה אין לבדוק כיצד יעלה בידי המבקש להוכיח את טענותיו ואין להיכנס בשלב זה לבחינת מהימנות גרסת ההגנה. די בכך שהתצהיר מגלה הגנה אפשרית, ולו בדוחק, כדי שתינתן לנתבע רשות להתגונן.

בנסיבות העניין, ולאור האמור בתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ("התקנות"), מצאתי כי מוצדק ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד.

אשר על כן, ניתנת לנתבע 1 רשות להתגונן. התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה ישמש כתב הגנה.

מעיון בתיק נראה כי התביעה ככל שהיא מופנית כלפי הנתבע 2 תלויה ועומדת בחוסר מעש. ככל שהתובע לא יפעל להסרת חוסר המעש עד ליום 24.12.13 – יובא התיק לפני לשם מחיקת התביעה כלפי הנתבע 2 מחמת חוסר מעש, ללא התראה נוספת, ולשם מתן הוראות בדבר המשך הליכי הבירור ובכלל זה לשם קביעת ישיבת קדם משפט.

המזכירות תמציא באמצעות הפקס.

עיון 25.12.13

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ד, 24 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: