אהרן שלום נ' שושן

פסק דין

מונחת בפני תביעה לפינוי מושכר כנגד הנתבעת מדירה הידועה כגוש 11120 חלקה 98 תת חלקה 2 והנמצאת ברח' שבזי 2/1, קרית אתא (להלן ולשם הקיצור: "הדירה").

העובדות הדרושות להכרעה:

בין הצדדים נחתם ביום 10/8/12 הסכם שכירות ובו התובע משכיר לנתבעת את הדירה לצרכי מגורים.

על פי הנטען בכתב התביעה, תקופת השכירות היא למשך 12 חודשים החל מיום 10/9/12 ועד ליום 10/9/13, כעולה מסעיף 3 (א) לחוזה השכירות.

עוד הוסכם, כי דמי השכירות הם בסך 1,500 ₪, שישולמו מידי חודש בחודשו. התובע טען עוד, כי הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה בוטה, לא משלמת את דמי השכירות במלואם ומקזזת מדמי השכירות ארנונה ומים.

עוד המשיך וטען התובע, כי הסתיימה לה תקופת השכירות ביום 10/9/13 וכי על הנתבעת לפנות את הדירה. בתשובה לדרישת התובע לפנות את המושכר בסיום החוזה, הודיעה הנתבעת שאין בכוונתה לעזוב את המושכר וכי ברצונה לממש את זכות האופציה שהוענקה לה בחוזה. לטענה זו השיב התובע בכתב התביעה, כי בחוזה השכירות לא נכתב, לא נאמר ולא הוזכר, אפשרות של אופציה כלל ועיקר.

התובע מציין, כי אין זכות אופציה כזו ולכן תקופת חוזה השכירות הסתיימה ומכאן, יש מקום לפנותה מהמושכר. בשולי תביעתו ציין, כי חלק מהנכס המושכר חייב להיהרס לפי גזר דין שניתן כנגדו בגין בנייה בלתי חוקית והנכס דרוש לו לשם קיום גזר הדין.

במסגרת כתב ההגנה טענה הנתבעת, כי בתום משא ומתן בין הצדדים, ובשים לב למצבו של המושכר, הגיעו להסכמה לפיה דמי השכירות יעמדו על סך 1,500 ₪ כולל תשלומי ארנונה ומים. ההסכם שנחתם קובע תקופת שכירות בת שנתיים, החל מיום 10/9/12 וכלה ב – 10/9/14, תוך שקיימת לנתבעת האופציה להארכת תקופת השכירות לתקופה של 8 שנים נוספות, באותם תנאים.

הנתבעת טענה כי ביצעה שיפוצים נרחבים, בעלות כוללת של 68,500 ₪, תמכה טענתה זו בהצעת מחיר וחשבוניות, כמצורף לכתב ההגנה. הנתבעת טענה כי ביצעה שיפוץ נרחב בשל תקופת השכירות הארוכה ובגין כך גם נגזר סכום דמי השכירות. בתום השיפוצים, תפסה הנתבעת חזקה בדירה, בהתאם לחוזה השכירות. הנתבעת עדכנה את עיריית קרית אתא לצורך תשלום הארנונה ואת חברת החשמל.

הנתבעת משלמת את דמי השכירות, לאחר שהיא מקזזת את התשלומים שהיא משלמת בגין ארנונה ומים ואת היתרה מעבירה לתובע. הנתבעת אפילו מסבירה מדוע מקזזת, שכן לטענתה, התובע היה קיים לו חוב בחברת החשמל ועל מנת למנוע תקלות היא משלמת ומקזזת מדמי השכירות.

זאת ועוד מציינת הנתבעת, שהתברר לה כי על הדירה מונה כונס נכסים על ידי עו"ד ארנון החל מיום 30/8/12, העבירה את דמי השכירות במישרין לכונס הנכסים.

לטעמה של הנתבעת, מעת שדמי השכירות הועברו לכונס הנכסים, הפך התובע את עורו ויחסיהם עלו על שרטון. לאחר שהתובע סיים את ענייניו עם כונס הנכסים, לטענתה ניסה התובע להתנכל לה וכי אין כל עילה לפנותה.

מאותו רגע, הצדדים אינם מפסיקים לכתת את רגליהם אל בית המשפט בהליכים על פי חוק למניעת הטרדה מאיימת והתקיימו בין הצדדים מספר הליכים בבית משפט זה. ביום 18/11/13 נשמעו עדויות הצדדים והשלימו סיכומיהם, גם בכתב, ומאחר ומדובר בסדר דין מיוחד, כבר עתה ניתן פסק דיני.

הכרעה:

מחלוקת ראשונה- דמי שכירות;

המחלוקת הראשונה בין הצדדים היא ביחס לדמי השכירות. התובע טוען שמדובר ב- 1,500 ₪ ומעבר לכך מוטלת על הנתבעת לשלם את התשלומים בגין החזקת הדירה, כגון ארנונה וחשמל.

הנתבעת טוענת, כי סוכמו תנאים אחרים ומסתמכת על עותק מהחוזה שבו אכן קיימים שינויים בכתב יד המלמדים כי דמי השכירות הם על סך 1,500 ₪ וכוללים ארנונה וחשמל.

בטרם אצלול למחלוקת היותר עמוקה בין הצדדים ביחס לאיזה חוזה תקף בין הצדדים, אציין, כי התובע הציג לבית המשפט חוזה בינו לבין דייר קודם, מר יניב מירשווילי, אשר היה עד מטעמו והציג לבית המשפט את חוזה השכירות. חוזה זה חיזק את המסקנה לפיה אכן דמי השכירות, כטענת הנתבעת, כוללים את הארנונה וכן את המים (מפנה לת/2).

בת/2 סוכם מפורשות גם על דמי שכירות של 1,650 ₪, כוללים ארנונה ומים ואלה נערכו בכתב יד, מבלי ששני הצדדים יחתמו לצד שינויים אלה בראשי תיבות או בחתימה מלאה אלא רשמו אותם, הן התובע והן העד מטעמו, אישרו שחוזה זה חייב אותם, למרות השינוי בכתב יד על פני החוזה ומבלי לחתום בצדו.