אהרן נ' ע. בנדורה - נדל"ן והשקעות בע"מ ואח'

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הגנה, ביום 27/1/11. המדובר בפסק דין אשר קיבל את תביעת המשיב כנגד המבקשים, בגין ליקויי בניה בבית אותו בנו המבקשים עבור המשיב. עלות תיקון הליקויים הוערכה בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה. בנוסף נתבעו נזקים בגין תיקון קיר תומך, אשר, לטענת המשיב, כתוצאה מאופן בנייתו ע"י המבקשים, עמד בסכנת קריסה.

2.לטענת המבקשים, הסתכסכו עם בא כוחם הקודם ועבר זמן עד שאיתרו עו"ד לצורך ייצוגם. המבקשים טענו, כי בהיסח הדעת שכחו את המועד האחרון להגשת כתב ההגנה. לגופם של דברים, טענו המבקשים כי יש להם הגנה טובה מפני התביעה שכן, המשיב נותר חב להם סכום של 28,989 ₪ בגין עבודות נוספות שביצעו וכן בגין יתרת חוב שטרם שולמה עפ"י החוזה.

המבקשים כפרו בטענות נושא התביעה וטענו כי העבודות בוצעו בהתאם לתוכניות, בהתאם להוראות המפקחים ובאיכות גבוהה. המבקשים טענו, כי הם שומרים לעצמם את הזכות לצרף חוות דעת מומחה מטעמם. לעניין הקיר התומך טענו המבקשים, כי למרות אזהרותיהם, המשיב הוא זה שביקש לבנות את המסלעה באופן שנבנתה ושלא עפ"י הגרמושקה. לפיכך, טענו המבקשים,האחריות לכל נזק כתוצאה מאופן בנייתו של הקיר, מוטלת על המשיב.

3.המשיב התנגד לבקשה. לטענת המשיב, התנהלותם של המבקשים מצביעה על רשלנות וזלזול חד משמעי בהליכים המשפטיים. המשיב הפנה לכך שכבר בדיון קדם המשפט הראשון מיום 9/12/10, הודיע המבקש 2 כי למבקשים יש עו"ד אשר יפעל להגשת כתב הגנה. המשיב הפנה לכך שהתייצב לאותו דיון לחינם שכן המבקשים לא טרחו להגיש בקשה לדחיית אותו דיון לצורך הגשת כתב הגנה. המבקש הוסיף כי למרות הארכות שניתנו למבקשים להגשת כתב הגנה, לא פעלו המבקשים להגשתו ורק כ-5 חודשים לאחר מתן פסק הדין, הגישו בקשה לביטולו. המשיב הפנה לכך שהמבקשים איחרו את המועד להגשת הבקשה שכן חלפה התקופה של 30 יום הקבועה בתקנות לצורך הגשתה. המשיב הוסיף, כי אמיתות סיבת המחדל שציינו המבקשים בבקשה, נתונה בספק שכן המשיב נקט בהליכים רבים, לרבות פתיחת תיק הוצל"פ ונקיטת הליכים במסגרתו ולמרות זאת, המבקשים לא פעלו להגשת הגנתם. עוד טען המשיב כי המבקשים לא הצביעו על סיכויי הגנה שכן לא צרפו לבקשתם חוות דעת מקצועית המתייחסת לטענות המשיב ולענין הליקויים והפגמים.

דיון

4.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".

ראה בנוסף, לעניין זה :

ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

במקרה דנן, המבקשים קיבלו את כתב התביעה וידעו על המועד להגשת ההגנה (שהרי המבקש 2 נכח בדיון קדם המשפט מיום 9/12/10 ולאחר מכן המבקשים עצמם אף הגישו בקשה להארכת מועד להגשתו).

לאור האמור, אין המדובר בביטול פסק הדין מחמת הצדק ויש לבדוק האם לבטל את פסק הדין עפ"י שיקול הדעת העומד לביהמ"ש.

5.בעניין זה כבר נקבע כאמור, כי המבחן השני – סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי, שכן על עצם האיחור ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות. כמו כן, ההלכה היא, כי לענין סיכויי ההגנה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם תהיה הגנה אפשרית: - "על המבקש להראות כי לגופו של ענין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את ביהמ"ש למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסק הדין שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92 רע"א 4680/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי בן ציון, פד"י מח' 1, 830).