אהרן נ' א. קטי (1996) בע"מ

החלטה

בהמשך להחלטה מ-13.3.13 המתייחסת לבקשת המבקשת לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות המבקשת, ולאחר שהמשיבה המציאה פירוט כתובתה, אינני מוצאת מקום להעתר לבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה.

כעקרון, אין דרכו של בית הדין לעבודה לחייב תובע במתן "ערובה", ובכך להכביד על מימוש זכויותיו.

בית הדין לוקח בחשבון כקריטריונים להטלת ערובה, את השאלות - האם המדובר בתובע המתגורר בחו"ל מחוץ לתחום השיפוט, או בתובע שלא מסר כתובת, או ציין מען שאינו נכון, כאשר יש בכך כדי להכשיל את הנתבע באפשרות לגבות הוצאות, וכן נלקח בחשבון אי תשלום הוצאות שהושטו על התובע. לכך מצטרפת, כמובן, הבחינה, האם המדובר בתביעה הנגועה בחוסר תום לב קיצוני, או שעל פניה, המדובר בתביעת סרק.

כאשר קיימת גרסה עובדתית שונה של עדי הנתבעת, אין בכך כדי להצביע, אוטומטית, על כך שהמדובר בתביעת סרק, או בתביעה המופרכת על פניה.

בענייננו, המדובר בתביעה של עובדת שטוענת, שפוטרת בגין הריונה, כאשר אין מחלוקת, כי היא אכן פוטרה בהיותה בהיריון, והשאלה הינה - אם המעסיק שפיטר, ידע על ההיריון, והאם הפיטורים היו בשל ההיריון.

לתובעת בתצהירה גרסה עובדתית מסוימת בנוגע להשתלשלות העניינים, בעוד שגרסת הנתבעת שונה, ובתווך מעורבת עובדת של המשביר לצרכן.

גם אם לתובעת תהא בעיה להתמודד עם ראיות הצד שכנגד, עדיין, אין זה אומר, שהמדובר בתביעה מופרכת על פניה, והנשיא אדלר בע"ע 1424/02 - עניין אבו נאסר, הבהיר, כי הערכת סיכוי עובד לזכות בתביעתו, אינה מבחן נכון לחיוב להפקיד ערובה, שכן הערכה זו מבוססת על מכלול חומר הראיות, מבלי לשמוע את העדים ולהתרשם מעדותם.

איננו יכולים לומר, בשלב זה, כי המדובר בתביעה חסרת סיכוי לחלוטין, להבדיל מתביעה בה קיימת בעיתיות לתובעת בהוכחת גרסתה אל מול גרסאות הנתבעת ועובדת המשביר לצרכן.

אשר על כן, נדחית הבקשה להפקדת ערובה.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ג, (14 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: