אהרן נ' קובי ואח'

החלטה

מונחת לפניי בקשת התובע/ מבקש למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים ולמתן צו תצהיר תשובות לשאלון.

המבקש, מפנה בבקשתו לסעיף 3.1 להסכם ההשקעה (נספח 1 לכתב התביעה) וטוען כי חלה על הנתבעת 2/ המשיבה 2 החובה למסור לו את המידע המבוקש כולו. לשיטתו, סלע המחלוקת בין הצדדים נוגע למצבה של המשיבה 2 והאם הפיקה רווחים (כטענת המבקש) אם לאו (כטענת המשיבים). מידע זה ניתן לדעת אך ורק לאחר בחינת המסמכים המבוקשים. מה גם ואי מסירת המסמכים מהווה הפרת הסכם. יתרה מכך, זכות המבקש לקבל ולעיין בכל מסמך שהוזכר בכתב הטענות ובתצהיר גילוי המסמכים ובכל מסמך רלוונטי. המבקש עותר לחשיפת: הסכמי האופציות ביחס לרכישת המקרקעין שנחתמו ע"י המשיבים מיום 1.2.2012, בין היתר עם חברת אחוזת כרכור בע"מ. לשיטתו הסכמים אלה מוזכרים בהסכם ונוגעים לשאלת הרווחים. הסכמים אלה הוזכרו גם בסעיפים 10 – 14 לכתב ההגנה; דיווחים לרשויות המס בגין הסכמי האופציה האמורים. הסכמי האופציה הינם בבסיס המחלוקת ולכן כל מסמך הנוגע להם הינו רלוונטי לבחינת אופיים האמיתי. המבקש היה שותף למיזם המשיבים ולכן אין כל מניעה לאפשר לו לבחון את מסמכי העסקאות הרלוונטיים; דו"חות כספיים של המשיבה 2 לשנת 2012; מאזני בוחן של המשיבה 2 לשנים 2012 – 2013, באם לא הופקדו דו"חות כספיים; כרטסת של המשיבה 2 לשנים 2012 – 2013; העתקי חשבוניות וקבלות שהנפיקה המשיבה 2 בשנים 2012 – 2013; תדפיסי חשבון בנק של המשיבה 2 לשנים 2012 – 2013; פירוט הכנסות והוצאות של כספי הנאמנות שנוהל אצל משרד הרצוג, פוקס נאמן. המדובר באסמכתאות יחידות שדרכן ניתן לבדוק ולבקר את טענת המשיבים שלא היה כל רווח בפרויקט כפי שטענו בכתב ההגנה. זאת ועוד, מסמכים אלה יכולים ללמד על התנהלות המשיבים ביחס לכספים שהתקבלו אצל המשיבה 2 וכיצד יתכן כי לאחר שמהשיבה 2 מימשה את האופציה ואף סחרה אותה לעשרות לקוחות לא היה בכך להניב רווחים. המשיבים טוענים בכתב ההגנה כי העלויות שנדרשו לשם הוצאות הפרויקט לפועל היו גבוהות בהרבה מהמצופה ובחינת המסמכים המבוקשים תיתן את התשובה ביחס לשאלה זו.

עוד עותר המבקש בבקשתו שהמשיבים ישיבו לשאלון שכן השאלות הנקובות בו קשורות באופן ישיר למחלוקת בין הצדדים. כך, שאלות א' – י"ב מתייחסות באופן אישי לנתבע 1/ למשיב 1 שכן המבקש טען בכתב התביעה כי הוא הרוח החיה מאחורי המשיבה 2 תוך שהוא משתמש בשם אמו, היא הנתבעת 3/ המשיבה 3 וזאת מאחר שהוא מוגבל באמצעים; שאלה י"ג מתייחסת לכלל המשיבים ועניינה בדיקת תביעות נוספות נגד המשיבים שכן יש בכך לחזק את טענת המבקש בדבר אופן התנהלותם ודפוס פעולתם; שאלה י"ד מתייחסת להוצאות המשיבה 2 בשנת 2012, מידע הנחוץ לבירור טענות הצדדים; שאלה ט"ו נוגעת אף היא להתנהלות המשיבים ובמיוחד לניהול המשיבה 2 ע"י המשיבים 1 ו-3 ויש בה לתרום לבירור טענות הצדדים ביחס למצבה הפיננסי האמתי של המשיבה 2 ותפקידי המשיבים.

המשיבים הודפים את הבקשה. לטענתם מדובר בבקשה רחבה, כוללנית, מקיפה, בלתי ממוקדת, לגילויים של עשרות רבות של מסמכים אשר אינם רלוונטיים להליך דנן ונועדו לביצוע דיג אסור. לשיטתם, בהתאם להוראות ההסכם לא קמה למבקש זכות לקבלת כל סכום כסף מהמשיבה 2 מאחר ולא נותרו בה רווחים. אך מעבר לכך, המבקש בחר באפשרות השנייה, קרי קבלת סכום קבוע, מעבר להשבת ההלוואה אשר בוצעה, וניתוק מוחלט של יחסיו עם המשיבים. בנסיבות אלה, אין צורך במסמך כלשהו של המשיבה 2 מעבר למסמכים שפורטו בתצהיר הגלמ"ס מטעמה לשם הכרעה בתביעה. מסמכים חשבונאיים אינם רלוונטיים וחשיפתם יוצרת הכבדה. השאלה היחידה הדרושה הכרעה היא האם התקיימו התנאים המקנים למבקש זכות לקבל כספים כלשהם מהמשיבה ומי מהצדדים הפר את ההסכם והאם הפרתו של המבקש את ההסכם ובכלל זה מניעת האפשרות של המשיבה 2 לעשות שימוש בכספים, מצדיקה את השבת הכספים שקיבל לידיו וכן פיצוי המשיבה 2 על נזקיה. זכות המבקש לקבלת תשלום כלשהו מהמשיבה 2 היה מותנה במימוש האופציה ובהנבת רווחים מהפרויקטים. אלא שהפרויקט הראשון נתקבל בקשיים ולא הניב רווחים. לאור הפרת המבקש את ההסכם ולמרות שהדבר עמד בניגוד להסכם ראו המשיבים בהפרות המבקש ואימו הודעה על ביטול הסכם והמשיבה 2 נתנה הוראה לנאמן להשיב למבקש לפנים משורת הדין את כספי ההלוואה מתוך הנחה כי בכך תסתיים מערכת היחסים. משהושבו כספי המבקש בוטל ההסכם. באותו מועד השלימה המשיבה 2 את הפרויקט הראשון בלבד והוא היחיד שרלוונטי לענייננו אולם עם סיומו לא נותרו למשיבה 2 רווחים ודי במסמכים שפורטו בתצהיר בגלמ"ס על מנת להכריע בסוגיה זו. כל יתר המסמכים אינם רלוונטיים לתקופה בה היה ההסכם בתוקף עד שבוטל ע"י המבקש ו/או לפרויקט הראשון של החברה, הפרויקט היחיד שהושלם במסגרת תקופה זו ומכל מקום עד למועד הגשת תביעה זו ודאי שאינה יכולה לעסוק ואינה עוסקת בפרויקטים אחרים שבוצעו לאחר מועד הגשתה. יתרה מכך, משבוטל הסכם ההלוואה ויחסי השותפות בין הצדדים נגמרו אין כל תחולה לסעיף 3.1 להסכם באמצעותו מנסה המבקש לנבור במסמכי המשיבה. מטרת המבקש לנבור במסמכי המשיבים על מנת ליצר עילת תביעה יש מאין. די בכך כדי ללמד שאין בידי המבקש טענות מוצקות אלא רק ספקולציות. המסמכים אותם מבקש המבקש לחשוף מהווים סודות מסחר אשר עלולים להסב נזק רב למשיבה 2 קל וחומר שיש לדחות דרישה זו ככל שהיא מתייחסת למנהליה ובעלי מניותיה של המשיבה 2 נגדם לא נתבקש קל וחומר שלא ניתן סעד של הרמת מסך חשיפת מסמכיהם תהווה פגיעה קשה בפרטיותם. מה גם שחשיפת המסמכים עלולה לפגוע בזכויות צדדים שלישיים כגון רוכשי המקרקעין. עוד מוסיפים המשיבים וטוענים כי אין כל מקום להורות על מתן מענה לשאלון. לטענתם, המדובר בשאלות קנטרניות, טורדניות וחסרות כל רלוונטיות. כך בכל הנוגע לשאלות העוסקות במשיבה 3 אשר מעולם לא באה במו"מ עם המבקש ולא התקשרה עימו בהסכם כלשהו. ככל שהמבקש חש כי לא קיבל את מענה לשאלותיו יתכבד ויעלה אותן במסגרת דיון ההוכחות.

בתשובה לתגובה חוזר המבקש על עיקר טענותיו.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורתני כי דינה להתקבל באופן חלקי כך שחלק מהמסמכים המבוקשים יחשפו והמשיבים יענו על חלק מהשאלות בשאלון, כפי שיפורט להלן.

על מענה לשאלון, גילוי ועיון במסמכים נאמר בפסיקה: "הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדר הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל דין להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מהשאלות השנויות במחלוקת של המשפט" ע"א 2271/90 גמבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793. תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי: "יש לגלות את כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון". לשאלה אילו מסמכים יש לגלות נדרש הנשיא ברק ברע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח', פ,ד מט(4), 54, עמ' 60: "על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את עניין נושא תובענה...הרלוואנטיות לצרכי גילוי היא מידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי". ובע"א 327/68 מנגר ואח' נ' ביינון ואח', פ"ד כב(2) 602, עמ' 603 נקבע כי: "חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתכונן כהלכה, ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו". עולה מהתקנות והפסיקה כי המשיב חייב לתת תשובות אמיתיות, ברורות ומלאות לשאלות שנשאל ולהציג את כל המסמכים שברשותו ושנדרש לתת. אולם, רק בתנאי שהם רלוואנטיים לעניין הנדון ואין בהם הכבדה מעבר לסביר לגבי המשיב. נטל השכנוע של בית המשפט מוטל על כתפי המבקש, ראו לעניין זה בש"א (ת"א) 9431/07 גלזר נ' אלמונית, תק-מח 2007(4), 4438(אסמכתא 3).

ומן הכלל אל הפרט. סבורתני כי יש להיעתר לבקשה לגילוי ועיון באופן חלקי כך שיחשפו המסמכים הנזכרים בסעיפים א-ד לבקשה וכן בסעיף ח'. לגבי מסמכים ה'-ז', סבורני כי בשלב זה מדובר בדרישה מכבידה ויהיה מקום לדון בה לאחר עיון במסמכים שהתרתי את העיון בהם. ולסיבות בגינם התרתי את העיון במסמכים אלו - ראשית, לכל אורך כתב ההגנה חוזרים וטוענים המשיבים שזכות המבקש להחזר ההלוואה מותנית בקיומם של רווחים למשיבה 2 וכי רווחים כאלה לא נוצרו (סעיפים 8-16, 30, 33, 34, 40 – 42). טענה זו הועלתה על ידי המשיבים לא בכדי, שכן תואמת היא את האמור בסעיפים 2.3 ו-2.6 להסכם. לפיכך המסמכים חשובים והכרחיים לבחינת אמיתות טענות המשיבים. זאת ביתר שאת משמדובר במידע אשר נמצא בחזקת המשיבים ולמבקש אין כל נגישות אליו. בהקשר זה ציינתי בדיון שהתקיים לפניי ביום 17.9.2013: "כפי שניתן להבין מהשאלות שהופנו לב"כ הנתבע ולאור טענת ההגנה שאין רווחים סבורני כי שלב מיצוי ההליכים המקדמיים עשוי לסייע בתיק זה רבות ולבחון האם יש ממש בטענת הגנה זו." (עמ' 3 ש' 27 – 28).

שנית, על פי סעיף 3.1 להסכם שנכרת בין הצדדים על המשיבים לספק למבקש "כל מידע לגבי ההוצאות וההכנסות בפרויקט". משהוסכם בהסכם כי זכות העיון תינתן למבקש הרי שאין כל מקום לטעון כעת לפגיעה בסודות מסחר או צדדים שלישיים. ככל שיחפצו בכך המשיבים, ניתן יהיה לקבוע שהמסמכים שיועברו יהיו לעיני הצדדים ובאי כוחם בלבד ולא יחשפו לאחרים.

שלישית, בדיון המוזכר לעיל טען ב"כ המשיבים שיהיה על המשיבים להוכיח בין היתר שלא נוצרו רווחים מהפרויקט ולכן לא קמה למבקש הזכות לקבלת כספים וכי לא תהיה כל בעיה לחשוף את כל החשבונות לבחינת טענה זו: "..נידרש להוכיח את שתי טענות ההגנה שלנו שהן אחת – מאחר והפר את ההסכם וראינו בזה בתיאור המשפטי שזה הודעת ביטול ובוצעה השבה ובזה הסתיימו העניינים בנינו ולכן לא זכאי לשום דבר. יחד עם זאת, בפועל לא היו רווחים מהפרויקט הזה ולמרבה הצער זאת המציאות ולכן ממילא לא קמה לה הזכאות. לא תהיה בעיה לבדוק את כל החשבונות של ההכנסות מול ההוצאות וכך תבחן הטענה השנייה שלנו." (עמ' 2 ש' 1 – 5).

מן הטעמים האמורים, קל וחומר משקלם המצטבר, סבורתני כי יש לגלות את המסמכים הנקובים לעיל. הצדדים יקבעו בתוך 14 ימים מהמסירה מועד שבו יגיע המבקש למשרדי המשיבים ויצלם, על חשבונו, את כל החומר האמור.

לגבי השאלון סבורתני כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. בכתב התביעה טען המבקש שהמשיב 1 הוא מנכ"ל המשיבה 2 בפועל ואימו, המשיבה 3, נושאת תפקיד פורמלי כמנהלת ובעלת מניות מאחר שהמשיב 1 הוא חייב מוגבל באמצעים (סעיפים 2, 13). עוד נטען לגבי המשיב 1 שהוא פועל באמצעות "קופים" אשר פותחים עבורו חברות במטרה להוציא מאנשים כספים תוך מצגי שווא (סעיף 12). המשיבים טענו מצידם בכתב ההגנה, בין היתר, להעדר יריבות בין המבקש למשיבה 3. לאור טענות המבקש בכתב התביעה וטענת ההגנה להעדר יריבות סבורה אני כי שאלות א' – י"ב העוסקות בעיקר במצבו הפיננסי את המשיב 1 רלוונטיות. כמו כן, שאלה י"ג רלוונטית אף היא לבחינת טענת המבקש להתנהגות שיטתית של המשיבים במקרה זה ובמקרים נוספים. לאור חשיפת המסמכים כאמור לעיל, איני מוצאת צורך בשאלה י"ד. כמו כן, איני מוצאת צורך בשאלה ט"ו מחמת חוסר רלוונטיות.

המשיבים ישיבו לשאלות עליהן הוריתי לעיל בתצהיר ערוך כדין בתוך 20 ימים מהמסירה.

שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ד, 29 מאי 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: