אהרן נ' עירית נהריה

החלטה

בפניי בקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 15.06.12 הדוחה את בקשת המבקשת לבטל את פסק הדין שניתן ביום 29.05.12, במעמד צד אחד בהיעדר כתב הגנה.

למעשה מדובר בבקשה חוזרת ומחודשת לביטול פסק הדין, לאחר שהבקשה הראשונה שהוגשה ביום 30.05.12 נדחתה על ידיי בהחלטתי מיום 15.06.12, משלא נתמכה בתצהיר כנדרש ולא פורטו בה טענות ההגנה של המבקשת.

רקע עובדתי

להלן אפרט את השתלשלות הענייניים:

ביום 29.03.12 הגיש המשיב כנגד המבקשת תביעה כספית על סך של 83,700 ₪ שעניינה דרישה להשבת סכומים שנגבו ממנו שלא כדין, בקשה להורות בצו ביניים למבקשת להימנע מנקיטת הליכי גבייה נגדו בגין חובות ארנונה, וכן להורות לה לבטל את רישום החוב במערכת הגבייה שלה.

ביום 16.04.12 נמסרה הודעה בתיק על ייצוגה של המבקשת ע"י עו"ד לימור עמר ממשרד ב"כ המבקשת.

ביום 9.05.12 הוגשה ע"י המשיב בקשה למתן פסק הדין בהיעדר הגנה, אך לאור הודעת ב"כ המבקשת לעיל, הוריתי ביום 13.05.12 על העברת הבקשה לתגובת עו"ד הגב' עמר בתוך 5 ימים.

ביום 28.05.12 הוגשה הודעה ובקשה חוזרת מטעם המשיב למתן פסק הדין בהיעדר הגנה מאחר ולא הוגשה תגובה מטעם ב"כ המבקשת בהתאם להחלטה מיום 13.05.12, על אף שההחלטה בצירוף הבקשה למתן פס"ד נשלחה אל ב"כ המבקשת בדואר רשום בצירוף אישור מסירה, לפיו התקבל הדואר במשרדיו ביום 17.05.12.

ביום 29.05.12 ניתן פסק דין כנגד המבקשת בהיעדר הגנה בו חויבה המבקשת לשלם למשיב את מלוא סכום התביעה בסך 83,700 ₪ בנוסף לשכר טרחת עו"ד בסך 6,000₪.

ביום 30.5.12 הגישה המבקשת בקשה שהוגדרה על ידיה כבהולה לביטול פסק הדין, כאשר הטענה המרכזית העומדת במרכזה הינה שכתב ההגנה לא הוגש עקב טעות משרדית חמורה שהתחוורה לב"כ המבקשת עם קבלת החלטת בית המשפט מיום 13.05.12 באיחור, וכי מייד עם גילויה פעלה ב"כ המבקשת להכין כתב הגנה שאף נשלח לבית המשפט אך לאחר שנודע לה כי כתב ההגנה לא התקבל ע"י בית המשפט, נשלח שליח שיגיש את כתב ההגנה אישית לבית המשפט ביום 31.05.12.

בהחלטתי מיום 15.06.12 ולאחר שהתקבלה תשובת המשיב לבקשה, דחיתי את הבקשה לביטול פסק הדין מיום 29.05.12 כאמור בהיעדר תצהיר תומך ומשלא פורטו טענות ההגנה, שזהו השיקול העיקרי שעל בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה. במסגרת אותה החלטה הוסבה תשומת ליבה של ב"כ המבקשת כי טרם התקבל כתב הגנה בתיק אף שנטען על ידיה כי כתב ההגנה נשלח פעמיים לבית המשפט.

ביום 19.06.12 הוגשה הבקשה בה עסקינן לעיון חוזר בהחלטה מיום 15.06.12 דלעיל. תגובת המשיב לבקשה התקבלה ביום 4.07.12 ותשובת המבקשת לתגובת המשיב הוגשה ביום 9.07.12.

טענות הצדדים

3.בראשית בקשתה, טענה המבקשת כי כתב הגנה מטעמה הוגש כבר ביום 31.05.12 כפי שעולה מחותמת "נתקבל" שהוטבעה על הבקשה ע"י מזכירות בית המשפט אך מסיבה שאינה ברורה לא עודכן בתיק בית המשפט שהוגש כתב הגנה.

לגופה של הבקשה, חוזרת המבקשת על האמור בבקשה לביטול פסק דין מיום 30.05.12 אודות הטעות המשרדית שהביאה לכך כי לא הוגש כתב הגנה במועד.

עוד טוענת המבקשת כי אין זה ראוי לחייבה לשלם כספים מהקופה הציבורית רק מהטעם כי באת כוחה הקודמת התרשלה. אי ביטול פסק הדין יוביל לכך שחוטא יצא נשכר ולטענתה יהיה זה הוגן נכון וצודק ליתן לה יומה בבית המשפט כאשר על כף המאזניים ניצבת מחד הקופה הציבורית והתנהלות נישום שעשה לעצמו דין, ובחר שלא לשלם תשלומי חובה הקבועים בחוק ומנגד התנהלות בא כוח שהתרשל בייצוג.

המבקשת מפנה לכתב ההגנה, בו גוללה, לטענתה, בפרוטרוט את טענותיה מדוע יש לדחות את התביעה ולחייב את המשיב במלוא הסכום שדרשה ממנו. לכתב התביעה צורפו תדפיסים מספרי העירייה המראים כי למשיב קיימים חובות ארנונה שלא שולמו, בניגוד להוראות החוק הקובעות במפורש כי על נישום מוטלת החובה לשלם מיסיו במועד.

המשיב ידע במהלך השנים על חובות הארנונה שנצברו לחובו אך לא טרח לפנות לעירייה ולהסדירם ולחילופין להגיש בקשות למתן הנחה בהתאם לחוק. התנהלות זו של המשיב נגועה בחוסר תום לב מובהק, המתבטא בניסיונותיו להתחמק מ-15 הודעות דרישה שנשלחו אליו לאורך השנים.

לבקשה צורפו תצהיריהן של עו"ד לימור עמר ושל הגב' צביה בן סעדון המכהנת כסגנית מנהלת מחלקת הגבייה במבקשת לתמיכה בנטען בבקשה.