אהרן נ' משרד הרישוי ואח'

פסק-דין

1.עניינה של התביעה שלפני הינו בתביעה לפיצוי כספי על סך 30,000 ₪ בגין מחדלי הנתבעות למסור לתובע את רישיון הנהיגה שהונפק לו על ידן במשך תקופה מיום 15/5/08 ועד ליום 16/12/09, תקופה בה נותר התובע ללא רישיון בר תוקף.

2.הנתבעים אינם, אלא, גוף משפטי אחד שהינו זרוע הביצוע של מדינת ישראל המהווה את הישות המשפטית הנכונה בתובענה זו (להלן:"הנתבעת").

3.לטענת התובע, נוכח טעות של רשות מטעם המדינה שנמשכה תקופה בת למעלה משנה וחצי, כאמור, נשללה ממנו הזכות להחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף וכפועל יוצא מכך, לנהוג ברכבו. כתוצאה מכך, ביום 16/12/09 הותלה רישונו של התובע והתובע נאלץ לעבור מבחן תיאוריה בשנית ורק ביום 14/9/10 בוטלה התליית הרישיון. לטענת התובע מבירור שערך נודע לו, כי העיכוב בשליחת רישיון הנהיגה בדואר ישראל ומסירתו לידיו נבע מטעות במענו.

4.הנתבעת מודה בכתב ההגנה, כי בעטייה של טעות במען התובע, רישיון הנהיגה לא נתקבל אצל התובע. לטענת הנתבעת, רישיונו של התובע ממילא לא היה בתוקף מאז חודש מאי 2008 והתובע לא דאג לחדשו. ביום 15/8/10 באופן פתאומי וללא שום פניה חוזרת מהנתבעת, התובע מילא ושלח את הטפסים הרפואיים שנדרשו ממנו על ידי המכון לרפואה ובטיחות בדרכים עוד בחודש יוני 2009, כי אז בתוך מספר ימים המליץ המכון לבטל את ההתלייה. נוכח העובדה, כי בשלב זה עברו שנתיים שבמהלכן התובע לא החזיק ברישיון בר תוקף הוא נדרש לבצע מבחן תיאוריה שלאחריו חודש רישיונו ביום 14/9/10.

5.ביום 23/5/13 התקיים דיון במעמד הצדדים בו שבו הם על טענותיהם.

6.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ושמעתי טענות הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

7.אין חולק, מבחינה עובדתית, כי כתוצאה מטעות במען הנתבע במשרד הרישוי, רישיון הנהיגה לא נשלח ליעדו. עם זאת, סבורני, כי מחדלו של התובע בכך שלא דאג לברר סיבת המחדל מיד בסמוך לאי קבלת הרישיון הוא הגורם המכריע והבלעדי לכך שהתובע נותר ללא רישיון נהיגה. התובע הודה, כי למעט יצירת קשר טלפוני עם מוקד משרד הרישוי לא עשה דבר על מנת לקבל את רישיון הנהיגה לידיו. התנהלות זו של התובע אינה סבירה בעיני והיא עולה כדי אדישות לתוצאותיה והגעה למסקנה, כי ככל הנראה התובע לא חפץ ברישיון הנהיגה.

לא סביר בעיני, כי אדם הזקוק לרישיון נהיגה לצרכיו ומשזה בושש מלבוא - ימתין למעלה משנה וחצי בלא לעשות דבר בבחינת מצוות "שב ואל תעשה". לא ברור, מדוע התובע לא טרח לסור לאחד משני סניפי משרד הרישוי בירושלים לצורך קבלת רישיונו. נוכח מחדלו זה של התובע - אין לו להלין אלא על עצמו. יש לקבוע, איפוא, כי בהעדר מניעה אחרת הנראית לעין, הימנעותו של התובע מלדאוג לעניינו היא שגרמה לכך שנעדר רישיון נהיגה, זאת, נוכח העובדה, שלא הייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים, כי עסקינן בטעות טכנית ואיזוטרית בלבד ואשר הייתה - ללא ספק - באה על פתרונה בנקל לו התובע היה דואג לענייניו.

8.התביעה, איפוא, נדחית.

בנסיבות אלה - לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ז סיון תשע"ג, 26 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: