אהרוני נ' מדינת ישראל-פרקליטות המדינה ואח'

החלטה

בתיק זה הוגשה תביעת התובע כנגד נתבעים 1-6.

בגין התביעה הנ"ל הוגשו שתי בקשות למחיקה על הסף, האחת מטעם הנתבעות 1-4 והשנייה מטעם נתבעת 5, וזאת בטענות שונות כאשר אחת מהטענות שבפי נתבעת 5 הינה העדר סמכות עניינית לדון בתביעה.

מאחר והועלתה טענה זו להעדר סמכות עניינית, מטבע הדברים על בית המשפט להידרש לטענה זו בשלב ראשון, שהרי במידה ואכן אין סמכות עניינית לבית המשפט לדון בתביעה, לא יהא גם מקום לדון במחלוקות הנוספות שבין הצדדים ובכלל זה גם טענות מקדמיות נוספות המועלות בבקשה למחיקה על הסף.

לאור הנ"ל אדרש לטענת העדר סמכות עניינית:

מעיון בכתב התביעה עולה כי התובע הגדיר הסעד המבוקש כפסק דין הצהרתי לפיצוי על נזקים שנגרמו לו בגין מעשי ומחדלי הנתבעים כלפי התובע.

התובע מגולל בכתב תביעתו מסכת ארוכה וממושכת של הליכים משפטיים שהתקיימו בין התובע ובין בית הדין האזורי לעבודה, בית הדין הארצי ובית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק.

בסעיף 9 לכתב התביעה עותר התובע, בין היתר, למתן פסק דין הצהרתי לפיו מחוייבת נתבעת 5 לפצות התובע על אבדן הכנסה משכר עד לגיל 67 וכן לפיצוי בגין הלנת שכר – הכל בהתייחס ליחסי עובד-מעביד שהיו בין התובע לנתבעת 5, חברת החשמל לישראל בע"מ.

כאמור, בגין תביעותיו של התובע כנגד נתבעת 5 הנ"ל התקיימו הליכים משפטיים רבים, הן בערכאה הראשונה של בית הדין האזורי לעבודה והן בערכאת הערעור בבית הדין הארצי לעבודה.

על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה הערעור על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, הגיש התובע עתירה לבג"צ. עתירה זו נדחתה על ידי בית המשפט העליון בבג"צ 8111/07 מיום 6/11/2007.

לעניין עתירתו לבג"צ מציין התובע בכתב תביעתו, בסעיף 20 לו, כי החלטת בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, לוקה בטעות עובדתית.

טענות התובע בכתב תביעתו, מתייחסות כל כולן להכרעות של ערכאות משפטיות אחרות (בית הדין האזורי לעבודה, בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון), ולטענות התובע לגביהן, כמפורט בכתב תביעתו.

ראוי לציין כי התובע פירט טענותיו כנגד אופן התנהלות ההליכים המשפטיים בבתי הדין לעבודה גם בעתירתו בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, ובית המשפט העליון מצא כי דין העתירה להידחות על הסף בפסק דינו מיום 6/11/2007 (בג"צ 8111/07) באומרו, בין היתר, כי "בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה..." ובהמשך, לגופה של העתירה נאמר: "בין כך ובין כך פסק דינו של בית הדין האזורי הוא פסק דין מפורט ומנומק המתייחס להימשכות ההליכים ולטענותיו הקונקרטיות של העותר".

כך גם מתייחס בית המשפט העליון בפסק דינו הנ"ל לטענת התובע-העותר באשר להחלפת המותב בבית הדין הארצי לעבודה וזאת בסיפא לפסק דינו.

מאחר ואין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על החלטות/פסקי דין של בית הדין לעבודה, הן בית הדין האזורי לעבודה והן בית הדין הארצי לעבודה, וכן אין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על פסיקת בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק – אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה זו.

מסקנה זו להעדר סמכות עניינית לדון בטענות התובע כמפורט בכתב התביעה, טענות המתייחסות להחלטות ופסקי דין של בתי המשפט האחרים, מייתרת ציון המסקנה הנוספת והמצטברת לפיה אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בסכסוך שבין עובד למעביד, סמכות שהינה ייחודית לבתי הדין לעבודה (ראה לעניין זה תביעת התובע, במסגרת תביעה זו שבפנינו, לפסק דין הצהרתי לעניין זכויותיו של התובע כעובד לשעבר אצל הנתבעת 5 כמפורט בסעיף 9 לתביעתו).

הקביעה כי אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה התובע מתייחסת, מטבע הדברים, ולאור האמור לעיל בהתייחס לאופי תביעתו של התובע, לכל הנתבעים בכתב תביעה זה.

לסיכום, תביעת התובע נמחקת על הסף בהעדר סמכות עניינית לדון בתביעה.

בנסיבות העניין איני רואה לנכון לחייב התובע בהוצאות הנתבעים.

המזכירות תיידע הצדדים בהחלטה זו.