אהרוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.התובע מר שי אהרוני , פנה בתביעה לסעד הצהרתי של בית הדין כנגד החלטת הנתבע מיום 4.8.11 אשר קבע כי הידון בדרישת התובע להיוון גמלת הנכות מאחר ומתנהל הליך משפטי של הנתבע כנגד צד ג' בגין האירוע התאונתי שארע לתובע.

הנתבע בכתב ההגנה טען כי לא נפלה כל טעות בהחלטת פקיד התביעות כאשר דחה את הדיון בבקשת התובע עד לסיום ההליך המשפטי. וכי לאחר מכן ניתן יהיה לדון לבקשתו לגופה.

2.בדיון המוקדם טען התובע כי החלטת הנתבע שלא לדון עד סיום ההליך המשפטי ניתנה ללא כל נימוק והיא שגויה . לכן טען התובע כי אין מחלוקת עובדתית בתיק זה וביקש הכרעת בית הדין בשאלה המשפטית בסעד ההצהרתי שהתבקש.

3.ואלה הן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת כפי שהן עולות מכתבי הטענות:

א.לתובע אירעה תאונת דרכים ביום 3.10.08 אשר הוכרה כתאונת עבודה על ידי הנתבע.

ב.ביום 15.12.08 תביעה לדרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות.

ג.ביום 20.2.11 קבעה הועדה הרפואית לתובע 42% נכות צמיתה מעבודה

החל מיום 3.10.10.

ד.על אף נכותו של התובע ממשיך התובע בעבודתו ככבאי במקום עבודה מסודר באיגוד ערים בני ברק ומקבל משכורת מסודרת, אך זו אינו מגיעה כדי שכרו טרם הפגיעה.

ה.התובע יליד 1979 ( בן 33) , פנה בבקשה לנתבע ביום 3.5.11, בסמוך למועד בו החל לקבל את קצבת הנכות הקבועה שלו מהנתבע וביקש להוון את קצבת הנכות מהעבודה. התובע בבקשתו לנתבע פירט את חובותיו , את מקורות הכנסתו לרבות כנסת אשתו.

ו.במקביל להליכים שהתנהלו עם הנתבע , הגיש התובע תביעת נזיקין בגין התאונה לבית המשפט המחוזי והנתבע הינו צד להליך שם בתביעת השיבוב בגין הגמלאות ששילם ועתיד לשם בעתיד לתובע. אין חולק כי הגמלאות המהוונות מסתכמות בסך של 1,200,000 ₪.

ז.הנתבע סרב לדון בבקשתו של התובע להיוון מאחר וקיים הליך משפטי של המלל בתביעת שיבוב. לכן הוגשה תובענה זו לבית הדין.

4.התובע טוען כי החלטת הנתבע ניתנה ללא כל נימוק מדוע יש להמתין בבחינת בקשתו להיוון להליך של המל"ל כנגד הצד השלישי.

התובע טוען כי טענת הנתבע בכתב ההגנה כי ההחלטה התבססה על סעיפים 328-329 לחוק הביטוח הלאומי , הינה שגויה בפרשנות סעיפי חוק אלו ויישומם. אין כל קשר בין בחינת המל"ל את הבקשה להיוון לבין תביעת המל"ל כנגד המזיק בתביעת השיבוב.

זאת ועוד טען התובע כי הנתבע עיכב את בחינת הבקשה עד להכרעה בתיק האחר וזאת בחוסר סמכות שכן בהיות הנתבע רשות סטטוטורית, אין כל הוראה בחוק או בתקנה אשר מכוחן ניתן לעכב לדון בבקשת התובע, אלא ההפך הוא הנכון על פקיד התביעות להודיע על החלטתו בתוך 45 יום.

אוסיף התובע וטען כי ההחלטה של פקיד התביעות ניתנה תוך התחשבות בשיקול זר, שכן אין כל רלבנטיות אם מתנהלת תביעה של המל"ל כנגד הצד השלישי , בין אם הוא יכול להיפרע ממנו ובין אם לאו לחבות הנתבע לשלם את קצבת הנכות ואף חבותו לדון בבקשה המוגשת בפניו להיוון קצבה זו.

לאור כל האמור וטען התובע כי יש לבטל את החלטת פקיד התביעות ולהורות לנתבע לבחון את הבקשה ולנמק את החלטתו בהודעה לתובע מבחינה עניינית.

5.הנתבע טען כי דרך המלך הינה תשלום קצבאות לנפגע בעבודה מידי חודש בחודשו על מנת לספק את מחייתו. בעניין זה מפנה הנתבע להוראת סעיף 113 לחוק וטוען כי הנתבע רשאי ולא חייב לבחון תשלום מענק ולא קצבה.

הנתבע אף טוען כי אינו חייב לקבל את הבקשה להיוון. הנתבע אף טוען עובדתית, דבר שלא נתמך בתעודת עובד ציבור, כי ההחלטה שלא לאפשר דיון בבקשת היוון כאשר מתנהלת תביעת שיבוב כלפי המזיק על ידי הנתבע התקבלה במסגרת התייעצות פנימית בנתבע.