אהרוני נ' גמליאל

החלטה

1.תביעה זו נסבה על טענות התובע לזכויות בנכס הידוע כחלקה 451 בגוש 10510.

התביעה הוגשה תחילה כתביעה לפרוק שיתוף במקרקעין, והתובע טען בה כי ביום 8/7/93 נערך בינו ובין הנתבע הסכם, לפיו רכש מהנתבע מחצית מזכויות הנתבע בנכס. התובע המשיך בכתב התביעה ותאר את השתלשלות העניינים לאורך השנים ובסעיף 8 לתביעה טען כי הוא זכאי לפרוק השיתוף בינו ובין הנתבע, ולכך שהנתבע יחויב לשלם לו מחצית מדמי השכירות שהוא גובה בגין הנכס. לתביעה צורף תרשים חלוקה שהתובע ביקש על פיו לפרק את השיתוף.

2.הנתבע התנגד לתביעה כפי שהוגשה, ובין היתר טען כי התובע אינו זכאי לסעד של פירוק שיתוף במקרקעין וזאת מאחר שאינו בעל זכויות רשומות במקרקעין.

טענת הנתבע התקבלה, בהחלטה שניתנה על ידי ביום 1/8/13. בעקבות החלטה זו הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה, יחד עם נוסח כתב תביעה מתוקן, והיא הבקשה שמונחת בפני כעת.

3.בבקשה ובכתב התביעה שצורף לה, מבקש התובע את הסעדים הבאים:

לחלק את החזקה בשימוש בנכס בין הצדדים וכמפורט בתרשים החלוקה שהוא מצרף לכתב התביעה המתוקן, לחייב את הנתבע לשלם לו סך של 211,392 ₪ וכן 5,000 ₪ לכל חודש שלאחר הגשת התביעה ועד למועד חלוקת החזקה והשימוש בנכס בפועל, ובנוסף לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט.

4.הנתבע מתנגד לתיקון התביעה.

לטענתו, מדובר בתיקון קוסמטי בלבד ואף שהתובע טוען לחלוקת חזקה ושימוש, טענותיו לגופן הן טענות של פירוק שיתוף והוא אינו זכאי לסעד כזה משאין לו זכויות רשומות במקרקעין נשוא התביעה.

עוד טוען הנתבע, בתגובה שהגיש לבקשה, כי הסעד הכספי אינו מוגבל לסכום מסוים, שכן התובע דורש לחייב את הנתבע בתשלום עתידי בסכום שאינו ידוע וגם מן הטעם הזה יש לדחות את התביעה. זאת, משום שלטענת הנתבע אין לדעת אם התביעה וסכומה נותרים, לאור הסעד המבוקש, בתחום סמכותו של בית משפט זה, שסמכותו לדון בתביעות כספיות מוגבלת.

5.עיינתי בתשומת לב בטענות שני הצדדים ואני מחליטה לקבל את הבקשה.

לכתב התביעה המתוקן, כמו גם לכתב התביעה המקורי, צורף מסמך שכותרתו "זכרון דברים" והוא נושא תאריך 8/7/93. אותו מסמך נעשה, על פי העולה ממנו, בין התובע והנתבע ונכתב בו, בין היתר, כדלקמן:

"הואיל ומר גמליאל עובדיה מחזיק בשטח ומבנה בגבעת אולגה אזור תעשיה ומוכר כגוש 10570 וכחלקה 451 והואיל ומר גמליאל מעוניין לשתף את מר אהרוני בחלקה הנ"ל בחלקים שווים, דהיינו ב- 50% לכל אחד.... תמורת 50% מהמבנה והקרקע ישלם מר אהרוני ניסים סך של 25,000 דולר של ארה"ב לפי שער יציג בשווי של 70.250 ₪...".

6.התובע טוען כי זכויותיו בשטח נובעות מאותו הסכם.

אכן, זכויותיו של התובע, וככל הנראה גם זכויותיו של הנתבע, אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין ולפיכך אין התובע זכאי לסעד של פירוק שיתוף במקרקעין. אולם אין לדחות, ודאי שלא כבר בשלב הזה, את טענתו של התובע, לפיה הוא זכאי לחזקה ושימוש במקרקעין וכן זכאי לסכומים כאלה ואחרים מהנתבע בגין החזקה והשימוש שזה עשה במקרקעין ובכלל זה באותם חלקים שהשימוש והחזקה בהם הוקנו לתובע, לטענתו.

7.בניגוד לטענות הנתבע, כפי שפורטו בתגובתו לבקשה לתיקון התביעה, טענתו של התובע לזכות חזקה ולזכות שימוש במקרקעין אינה חייבת, בהכרח, לנבוע מזכויות בעלות במקרקעין. זכויות חזקה ושימוש יכולות לסמוך, למשל על הסכמי שכירות, וגם, אולי, על הסכמים כאלה ואחרים, כפי שטוען התובע בהליך שבפני.

יש אפוא לברר לגופה את טענת התובע, שלפיה יש לו זכות חזקה ושימוש בחלק מהמקרקעין ואני מתירה לו לכן לתקן את התביעה על פי הנוסח שצורף לבקשה שהגיש.

8.לא ניתן להתעלם, ודאי שלא בשלב הזה בו הבקשה היא לתיקון כתב התביעה, מכך שלכתב התביעה המבוקש מצורף הסכם שלכאורה נעשה בין התובע לנתבע ואשר על פיו מכר הנתבע לתובע 50% מהזכויות שיש לו, לנתבע, בנכס.

לנוכח הסכם זה ודאי שלא ניתן לחסום את התובע מלטעון כי יש לו זכויות לעשות שימוש ו/או להחזיק בנכס, ויש לברר את טענותיו לגופן.

9.אשר לטענות הנתבע ביחס לסכום התביעה –