אהרוני נ' בליטי ואח'

פסק דין

מדובר בתביעה המבוססת על אירוע של תאונת דרכים בה נגרם למונית של התובע נזק .

על פי כתב התביעה ביום 2/3/10 פנה הרכב של התובע ימינה ליד צומת גנות שכלפתע הגיח מאחוריו רכבים נהוגים בידי הנתבע 1 ונהג מטעם הנתבעת 3 שנהג במשאית ופגעו בו מאחור . התובע מייחס את האחריות לתאונה למי מהנתבעים ומבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי על הזנק שנגרם .

הנתבעים מכחישים את אחריותם לתאונה , הנתבעים 1-2 טענו כי רכבם נהדף לעבר רכבו של התובע ע"י המשאית של הנתבעים 3-4 הכחישו מכל וכל את אשר נטען בכתב התביעה ולא העלו גרסה משלהם לגבי אופן אירוע התאונה .

התובע העיד ואמר כי הוא התקרב למחלף כשר הוא נוסע בנתיב השמאלי , רכב הנתבעים 1-2 נוסע בנתיב הימני , ובעת החל את הפנייה ימינה נפגע מאחור ע"י נתבע 1.

מעיון בתמונות זנק ברכב של התובע רואים את מוקד הזנק בכנף אחורית ימנית של הרכב .

התובע בעדותו לא תייחס למשאית של נתבעים 3-4 ולא טען כי היא הייתה מעורבת בתאונה .

גם בהודעתו של התובע על התאונה לא התייחס לקיומה כלל של המשאית של הנתבעים 3-4 .

אלא מה . פרטי המשאית הוספו להודעת התובע על התאונה שנגבתה ממנו ע"י סוכן הביטוח , לא נודע לי מאיזה מקור וע"י מי הובאו הפרטים של המשאית להודעה, ומי הוסיף אותם להודעה .

אין כל ספק כי יש משום מעשה פסול , בלשון עדינה שנעשה בהודעה המיוחסת לתובע על התאונה . שכן מידע שהגיע ממקור אחר כלשהוא פרט לתובע הוכנס להודעה כאילו הוא מהווה חלק ממנה .

במהלך הדיון הובא להעיד עד שאכן היה מעורב בתאונה עם המשאית של הנתבעים 3-4 הוא מר שאול גזית שהעיד כי הוא נסע בנתיב השמאלי , המשאית נוסעת מאחוריו , ובשלב מסוים הוא חש מכה מאחור , אך זאת כאשר הוא במרחק מסוים מאחורי הרכבים של התובע והנתבעים 1-2 . גם נהג המשאית העיד כי הוא נסע מאחורי מר גזית עם המשאית שלו ובשלב מסוים נגע בחלק האחור של רכבו של מר גזית אך זאת במרחק ובמנותק מהתאונה בין התובע לנתבע 1.

אפילו התובע עצמו לא התייחס למשאית עדותו הראשית כאילו היתה מעורבת בתאונה או שפגעה ברכבו של הנתבע 1 מאחור והדפה אותו עליו .

מי הוסף את פרטי המשאית ונהגה , ואת פרטי מר גזית להודעה ?! לתובע וסוכן הביטוח שלו תשובות .

מכל מקום לאור עדויות הצדדים בפני אני מגיע למסקנה כי משאית אינה מעורבת בתאונה בה נפגע רכבו של התובע , ועל כן בשלב זה אני דוחה את תביעה כנגד הנתבעים 3-4 . התובע ישלם לנתבעים אלו את הוצאות המשפט בסכום של 750 ₪ .

באשר לתביעה שבין התובע לנתבעים 1-2 עולה מהעדויות כי הרכבים נסעו באותו כיוון בשני נתיבי נסיעה המונית בנתיב השמאלי ואילו רכבו של הנתבע 1 בנתיב הימני , שניהם התכוונו לפנות ימינה והחלו לעשות כן . במהלך הפניה ימינה נוצר מגע בין פינה הקדמית שמאלית ברכב הנתבע 1 עם הכנף האחורית ימנית של המוני ת.

כל העדים שנשאלו בענין השיבו כי הדרך אל המחלף והפניה ימינה נעשית בשני נתיבי נסיעה . המונית בשמאלי והרכב הפרטי בימני. אולם בהמשך ואחרי הפניה ימינה , הופך מסלול הנסיעה להיות בעל נתיב אחד. קרי שהנתיב השמאלי מתבטל והנסיעה ממשיכה בנתיב אחד .

המונית על מנת להמשיך בדרכה היה על נהגה לעבור מהנתיב שמאלי מבין השניים אל הנתיב האחד בהמשך נסיעה . המונית הקדימה מעט את הרכב הפרטי ובמהלך המעבר בין הנתיבים סטתה לעבר נתיב נסיעת הנתבע 1 ופגעה בו . בזמן המגע בין שני כלי הרכב , נמצא מוקד הפגיעה מאחורי התובע במרחק של לפחות 2.5- 3 מטר , ואילו לגבי הנתבע 1 היא מול העיניים שלו כך שהתובע אינו יכול לראות את המכה , ואילו הנתבע 1 כן יכול .

בנסיבות אלו , גם מנקודה זו וגם בגלל צמצום הנתיבים מ2 ל 1 , אין לי ספק כי התאונה אירעה בזמן שהתובע עובר לנתיב הימני שם נמצא הרכב הפרטי של הנתבע 1 .

בא כוח הנתבעים 1-2, לאחר ששמע את עדויות העדים שהעידו , הבין כיצד התרחשה התאונה , ועל כן ויתר על הבאת העד מטעמו שלא התייצב לדיון , והסתפק בעדויות שהושמעו .

גם אני , על סמך העדים ששמעתי יכול לקבוע בביטחון מלא כי אכן התאונה התרחשה בגלל סטיית המונית לנתיב שמימין לנתיב בו נסעה לפני התאונה .