אהרוני ואח' נ' מלול ואח'

החלטה

בהמשך לדיון שהתקיים היום, להלן החלטתי באשר לבקשות הצדדים.

בקשת התובע לזימון עד

1. התובע מבקש לאפשר לו להזמין לעדות את סמנכ"ל ביצוע והתקשרויות בחברת צ. לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ, מר צחי לנדאו, ולהורות לו להביא עימו את כל המסמכים הרלוונטים הקשורים לבניית בית הנתבעים, זאת נוכח טענת הנתבע בסעיף 19 לתצהירו כי לא היה איחור משמעותי במסירת הבית. ב"כ התובעת טוענת כי טענה זו נטענה על מנת לשלול טענת התובע לפיה חל עיכוב בביצוע הרכבת עבודות הנגרות מאחר והקבלן לא עמד בלוח הזמנים.

2. לבקשה צורפה רשימה ארוכה של מסמכים אותם מבקשת ב"כ התובע כי העד ימציא, בהם עותק מהסכם הבניה, עותק מתוכניות הבניה וההיתר, כתב כמויות ותעודות משלוח של חומרי הבנין ומועדי אספקה, אישורי רשויות לביצוע העבודות, טופס 4 ועוד.

3. ב"כ הנתבעים לא התנגד ברמה העקרונית לבקשה אך ציין כי העד הרלוונטי יותר בחב' לנדאו הוא מר דוד לנדאו, אשר הינו הגורם אשר ערך ההתקשרויות בעניין בית הנתבעים. מעבר לכך ציין כי ספק אם המסמכים המבוקשים רלוונטים, זאת בהתחשב במחלוקת שבין הצדדים.

4. תביעת התובע עילתה חוזית ובה דורש כי הנתבעים ישלמו את מלוא תמורת עבודות הנגרות שביצע בבית הנתבעים. בתביעה שכנגד טוענים הנתבעים כי בעבודות התובע נפלו ליקויים רבים ובתביעתם הכספית דרשו שהתובע יפצה אותם בגין הליקויים הנטענים, עפ"י הסכום שקבע המומחה מטעמם.

5. אף אם נטענה בתצהיר הנתבע טענה בדבר איחור באספקת העבודה, ומנגד ע"י התובע כי האיחור האמור נגרם בשל איחור של הקבלן שביצע את עבודות הבניה, הרי שאין רלוונטיות לטענות אלה, נוכח העובדה כי אף אחד מהצדדים לא דרש בכתב תביעתו מהצד השני פיצוי כלשהו בגין איחורים כאלה ואחרים.

6. משכך הם פני הדברים, לא ברורה הרלוונטיות של העד והמסמכים שפרטה ב"כ התובע בבקשותיה בענין זה לצורך ההכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בהליך זה.

7. אשר על כן, תשקול ב"כ התובע עמדתה בענין זה בשנית. ככל ותסבור כי מדובר בעדות רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת בהליך זה, אתיר את זימון העד (ר' גם החלטה מיום 27.6.12), בכפוף לבקשה מפורטת בה תפרט ב"כ התובע מיהו העד הרלוונטי (צחי לנדאו או דוד לנדאו) ותפרט מהם המסמכים שמבוקש כי העד ימציא, כאשר על המסמכים להיות רלוונטים, כמפורט לעיל. בנוסף, יופקדו בקופת ביהמ"ש 1,000 ₪ כתנאי לזימון העד לעדות. בקשה כאמור תוגש תוך 14 ימים. הפגרה תבוא במנין הימים.

בקשת הנתבעים לצירוף ראיה

8. הנתבעים מבקשים להגיש כראיה קלטת שהוקלטה על ידם במהלך ביקור שנעשה בביתם בו נכחו בעלי הדין, אביה של הנתבעת, בתו של התובע, והמומחים מטעם התובע. הביקור נערך לאחר המועד בו הוגשו תצהירי הנתבעים ומכאן הבקשה.

9. התובע מתנגד לבקשה בטענה כי מדובר בהאזנת סתר ובראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות. עוד נטען כי ההקלטה לא עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה לצורך קבלתה כראיה.

10. בסעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, הוגדרה "האזנה" כ"האזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה לשיחת הזולת, והכל באמצעות מכשיר". נקבע כי "האזנת סתר" היא: "האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה". "בעל שיחה" יכול להיות, בין היתר, המדבר ומי שהשיחה מיודעת אליו.

11. בענייננו, הנתבעים לקחו חלק פעיל בשיחה ולפיכך הינם בגדר בעל שיחה. משכך הם פני הדברים, אין עסקינן בהאזנת סתר. אשר לטענה בדבר פגיעה בפרטיות, טענה זו אף היא לא ברורה, בהתחשב בטענה כי גם בתו של התובע הקליטה הביקור בוידאו.

12. אשר לטענה כי ההקלטה אינה עונה על התנאים שנקבעו בפסיקה, בעקרון, מקובלת עלי עמדת ב"כ הנתבעים בתגובתו ואין מקום לפסול קבילותה של הראיה. כמוכן שהרלוונטיות והמשקל שיש ליחס לדברים יוכרע בהמשך.

בקשת הנתבעים לחייב את התובע להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיהם – תקנה 519

13. הצדדים ביקשו מביהמ"ש להכריע בבקשה ללא חקירת המצהירים ועל סמך החומר הכתוב.

14. עיקר מטרתה של תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי היא מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאות הנתבע, במיוחד כאשר ביהמ"ש סבור כי סיכויי ההליך קלושים. על ביהמ"ש להפעיל תקנה זו במתינות ובזהירות ובהתחשב בזכויות המתחרות של הצדדים, לרבות זכות הגישה לערכאות, זכות הנחשבת כבעלת אופי חוקתי (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו], 11.2.09 והאסמכתאות שם).

15. בענייננו, נטענו בבקשה ובתצהיר התומך בה טענות עובדתיות שונות ביחס למצבו הכלכלי והאישי של התובע אשר המצהיר עליהן, הנתבע, טוען כי הן ידועות לו מידיעה אישית, מבלי שצורפו אסמכתאות כלשהן לביסוס הטענות. הנתבע מכחיש הטענות שנטענו ע"י הנתבע. כאמור, המצהירים לא נחקרו על תצהיריהם.