אהרונוביץ נ' מדינת ישראל-משטרת ישראל

פסק דין

התובע מתניה אהרונוביץ עוסק בטיולי שטח ושדאות. ביום 18.5.08 זכה במכרז ממשלתי לרכישת רכב שהיה בבעלות הנתבעת- מדינת ישראל משטרת ישראל (להלן:"הרכב") . ביום 25.5.08 לאחר ששילם עבור הרכב, קיבלו לידיו. ביום 29.7.08 ביקש התובע לתקן את פנים הרכב, וכאשר פירק חלקים בדפנות הרכב מצא כמפורט בכתב תביעתו פצצה – רימון חי של מטול M203. הוא התקשר והזמין המשטרה, למחרת הגיעו חבלנים אשר לקחו הפצצה למטווח קרוב ושם פוצצו הרכב. לטענתו הנתבעת אחראית לפצותו על נזקיו שנגרמו כתוצאה מהאירוע שהינם:

הפסד 7 ימי עבודה – סך של 21,000 ₪.

פגיעה בשמו הטוב ועוגמת נפש – 20,000 ₪.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה שעקב טעות בתום לב הושאר ברכב קליע של גז מדמיע שאינו מסוכן ואינו נפיץ, וכן מספר כדורי 5.56 שאינם מסוכנים ונפיצים. כאשר יצר התובע קשר עם הנתבעת הגיע חבלן מוסמך שהשמיד החפץ, משכך טענה יש לדחות התביעה. עוד טענה שלא הוכחו כלל נזקי התובע.

דיון משפטי:

השאלה הראשונה הינה מהו החפץ שהושאר ברכב התובע? התובע טען שזוהי פצצה – רימון חי המכיל חומר נפץ ונועד לפגוע בכוחות חי"ר על ידי פיזור רסיסים ובמקרה פיצוץ ברדיוס פגיעה של 15 מטר וברדיוס הרג של 5 מטר.

התובע לא הביא כל צילום החפץ שנמצא.

הנתבעת טענה מנגד שזהו קליע גז מדמיע שאינו מסוכן כלל ועיקר, ואינו יכול להתפוצץ וצירפה תמונות החפץ.

משכך לא הרים התובע נטל ההוכחה שהחפץ אכן היה מסוכן כטענתו.

עם זאת אין מחלוקת שנשארו מספר כדורי תחמושת ברכב.

כן צורפו שני תצהירים מטעם הנתבעת. האחד של מר פאול וזאטו חבלן מג"ב ששוחה עם התובע ביום 29.7.09 שהבין לאחר ששוחח עם התובע שהפריט שנמצא ברכב אינו מסוכן כלל ועיקר ואינו מכיל כל חומר נפץ, אלא מכיל גז מדמיע. התצהיר השני הינו של מר שלום גפן החבלן שהגיע לטפל ברכב התובע ביום 30.7.08 בשעה 9.30 בבוקר לטפל ברכב התובע ומצא קליע גז מדמיע ו – 7 כדורי תחמושת 5.56, הוא לקח הקליע והשמידו במטווח.

התובע וויתר על זימונם של עדים אלה לצורך חקירה על תצהיריהם.

עובדה היא שהתובע הודיע למשטרה בערב שמצא החפץ, וכבר למחרת בבוקר הגיע חבלן.

מהאמור לעיל עולה שככל הנראה החפץ שנמצא לא היה רימון או פצצה אלא גז מדמיע. עם זאת אין ספק שאף חפץ זה אין מקום שיושאר ברכב , לא כל שכן כדורי רובה, כאשר האדם הסביר אינו יודע האם מדובר בחפצים מסוכנים שיכולים להתפוצץ עם לאו. כן לא ברור כלל האם הכדורים שהושארו אף האם היו יכולים להתפוצץ כאשר הרכב שהינו ג'יפ היה מיטלטל בדרכי עפר. עלי לציין שמעדות התובע והעד מטעמו עלה שהתובע נהג לבצע פעילויות בשטח. אין ספק שכאשר מגלה התובע חפצים אלה ברכבו אשר יודע שמשמש לצורך פעילות עם תלמידים הוא נבהל ומשבית הרכב עד שייבדק בדיקה מעמיקה.

מקבלת אני טענת ב"כ התובע בסיכומיו לפיה קיימת רשלנות המדינה כאשר השאירה הכדורים והגז ברכב, כאשר לא הוכח בפני שנקטה במידת זהירות כלשהיא, כאשר הוציאה הרכב למכרז לבדוק האם נשארו בו חפצים אלה שכן לא הוגשו על ידיה ראיות בענין זה.

כן מקבלת אני הטענה שעסקינן ב"דבר מסוכן" כהגדרתו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין. אין ספק שכדורי תחמושת הינם דבר מסוכן עד מאוד, ולא הוכח בפני שלא יכולים היו לגרום לנזק אם היו נשארים ברכב שהינו ג'יפ , הנוסע בתנאי שטח ומיטלטל לעיתים.

מהם נזקי התובע:

טוען התובע שכתוצאה מאירוע זה הוא השבית רכבו למשך שבוע ימים על מנת לפרקו. בבית המשפט העיד שפירק את דפנות הרכב. סביר והגיוני הוא שהתובע ביקש לערוך בדיקה מקיפה לרכב, שכן לא הוכח בפני שהחבלנים שהגיעו ביצעו בדיקה מעין זו, אלא רק טיפלו בהשמדת הקליע. כן יש לזכור שהתובע עובד עם תלמידים ועל כן זהירותו בענין הינה מחויבת, לא ייתכן שימשיך לנסוע ברכב ללא בדיקה מעמיקה שאכן לא הושארו חפצים מסוכנים נוספים תוך סיכון חיי אדם.