אהרון נ' שושן

החלטה

1.תיק זה הועבר היום לטיפולי.

2.התיק נפתח כתובענה לפינוי מושכר בהתאם להוראות פרק טז'4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). תובענה מעין זו אמורה להתנהל בסדר דין מיוחד, הקבוע בתקנות. אחת המשמעויות הנגזרת מסדר דין זה הינה כי תובענה מעין זו אמורה להיות מנותבת לגורם שיפוטי מיד לאחר הגשת כתב תביעה, ולא לאחר הגשת כתב הגנה.

3.משהוגש כתב הגנה (וחלק מטענות ההגנה הצפויות אף מצאו ביטוי בכתב התביעה, באופן ראוי), עולה הצורך להידרש לטענות מקדמיות, בראש ובראשונה טענת העדר סמכות עניינית שהעלתה הנתבעת, טענה אשר יש להכריע בה קודם לדיון עצמו ואשר בית המשפט מצווה להעלותה אף ביוזמתו.

4.טרם שתוכרע הטענה המקדמית, ניתנת לתובע זכות תגובה לגביה עד ליום 6.7.14 וככל שתוגש תגובה זו תומצא לנתבעת ביום הגשתה. זכות תשובה לתגובה לנתבעת עד ליום 15.7.14.

5.בכל מקרה, תהא אשר תהא ההכרעה לעניין הסמכות העניינית, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, סבורני כי תיק זה אינו מתאים להתנהל בסדר הדין המיוחד הקבוע בתקנות.

ראשית, אין מחלוקת, ולכל הפחות לא יכולה להיות מחלוקת, כי ישיבתה של הנתבעת בנכס כיום הינה כדין, שכן לנתבעת זכות להוסיף ולשבת בנכס לכל הפחות עד ליום 10.9.14, בהתאם לפסק דינו של בית משפט השלום בקריות מיום 22.11.13 בתא"ח 44368-07-13.

ויודגש; פסק דין זה הינו חלוט. בתובענה הנוכחית לא מתבקש ביטולו של פסק הדין מחמת הטענה בדבר חשבוניות שאינן אותנטיות כביכול אשר עמדו נגד עיני בית המשפט עת ניתן פסק הדין הנ"ל. (בהערה ארוכה אעיר כי, לכאורה, ממילא לא מן הנמנע כי דינה של עתירה מעין זו היה לדחיה שכן התצהיר התומך בטענת המרמה לגבי החשבוניות, שהינו בבחינת ראיה נוספת וחדשה, הושג טרם שחלף המועד להגשת ערעור על פסק הדין הנ"ל וזה לא הוגש. בנוסף, אין צריך לומר כי לו היה הדבר מתבקש, צריך היה התובע לפנות בתובענה לביטול פסק דין לבית המשפט שנתן את פסק הדין, אולם התובע בחר שלא להגיש תובענה לבית המשפט בקריות שם התקיימו ומתקיימים הליכים נוספים בין הצדדים, וטעמיו עמו). נראה, לכאורה, כי כל שמתבקש בתובענה זו הוא הסקת מסקנות מן המרמה הנטענת בנוגע לחשבוניות לעניין מהימנות ולעניין פרשנות החוזה, לצורך הכרעה בסוגיית האופציה (ואין בדבריי אלה כדי לפגוע בטענת הנתבעת כי גם סוגיה זו כבר הוכרעה וקיים מעשה בית דין).

שנית, המחלוקת האמיתית הינה כאמור לגבי סוגיית האופציה, אשר ההכרעה בה תשליך על זכותה של הנתבעת להתגורר בנכס למשך שנים ארוכות. בנסיבות מעין אלה פוחתת מידת הדחיפות לדון בתובענה לפינוי בסדר דין מיוחד, שתכליתו בין השאר היתה למנוע מצב שעד להכרעה בתובענה לפינוי מתייתר הצורך בה, וכן להתמודד עם התופעה של פלישה או המשך החזקה בנכס באופן מובהק לאחר שהסתיימה הזכות לעשות כן, מצבים שאף הם אינם מתקיימים. בנוסף, גם טענות הצדדים לגופן, לרבות לעניין אותנטיות מסמכים ואותנטיות רישומים בכתב יד, וכלל נסיבות העניין, מצדיקות בירור מלא בדרך הרגילה.

6.אמנם בפרק טז4 לתקנות לא נזכרת במפורש סמכות של בית המשפט להעביר תובענה לדיון בדרך הרגילה, כדרך שהדבר מופיע בפרקים אחרים (למשל, תקנה 222, תקנה 258 וכיו"ב) אולם סבורני כי מדובר בסמכות טבועה, ואני מורה אפוא על העברת הדיון בתביעה לפסים של סדר דין רגיל (ככל שזו תוסיף ותתברר בבית משפט זה).

7.המזכירות מתבקשת: א. לעדכן בנט המשפט האמור בסעיף 6.

ב. להביא החלטה זו לעיונו של מנהל המדור האזרחי ולערוך בירור בנוגע לסיבת התקלה, שככל הנראה הינה תקלת מחשוב, כאמור בסעיף 2 לעיל.

ג. להביא התיק לעיוני ביום 16.7.14.

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ד, 19 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: