אהרון נ' מכללה ירושלים

החלטה

לפנינו בקשת התובע למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים ולמתן מענה לשאלון.

התביעה

התובע, יליד 1946, הינו ד"ר למוסיקולוגיה, מורה למוסיקה ומנצח.

הנתבעת היא מכללה אקדמית תורנית לבנות, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה (להלן: "המכללה").

התובע עובד כמרצה למוסיקה במכללה משנת תשמ"א.

בתביעתו עותר התובע לסעדים שונים, ובין היתר, לקידומו בדרגה ולחלופין – לפיצויים בגין אי קידומו בדרגה שלא כדין.

לעניין זה התובע טוען כי המכללה מנעה ממנו שלא כדין דרגות קידום החל משנת הלימודים תשס"א. לטענת התובע, החלטות המכללה ב"ועדות הקידום" השנתיות, על פיהן הוחלט שלא להעניק לו דרגות קידום בחלק מהשנים, התקבלו מתוך התנכלות אישית של מנהל המכללה, ד"ר חיים פולק, ותוך הפלייתו לרעה לעומת עמיתיו במכללה.

התובע הסביר בתביעתו כי קיימות ארבע דרגות: מורה בכיר, מרצה, מרצה בכיר ומרצה בכיר א'. לכל דרגה ביטוי כספי בשכר היסוד של המרצה. המכללה מוגבלת בקידומים שהיא מאשרת במכסות הנקבעות על ידי משרד החינוך. הזכאות לקבלת דרגת קידום נקבע על סמך "תלקיט" המוגש על ידי כל מועמד לקידום, הכולל קורות חיים, המלצות ותיעוד מקצועי בשלשה תחומים: מצויינות בהוראה, יוזמות ופיתוח חומרי למידה ופרסום ומחקר. ועדת הקידום של המכללה מעניקה ציון לכל מועמד ומשקללת אותו על יסוד משקלות שנקבעות מראש למרכיבי ה"תלקיט".

לטענת התובע, השוואת הישגיו בתחומים הרלוונטיים ל"תלקיט" להישגיהם של המרצים שקיבלו דרגות קידום באותן שנים, תוכיח כי החלטות המכללה בדבר אופן הקצאת דרגות הקידום בין המרצים, במסגרתן מנעה המכללה מהתובע דרגות קידום, היו נגועות בשיקולים זרים ובהתנכלות אישית כלפי התובע.

הנתבעת בכתב הגנתה טוענת, בין היתר, את הטענות הבאות:

התובע כלל אינו עובד המכללה כי אם עובד משרד החינוך המוצב במכללה.

קיים השתק עילה לגבי תביעת התובע, מכוח הסכם פשרה מיום 4.4.06 שקיבל תוקף של פסק דין של בית דין זה בתביעה קודמת של התובע, על פיו הוסכם כי עניינו של התובע יובא לדיון בפני ועדת הקידום בשנת תשס"ז והמכללה תמליץ על קידום התובע. בעקבות הסכם הפשרה היתה ועדת הקידום נכונה לשקול את קידום התובע בשנת תשס"ז אך התובע כלל לא הגיש בקשה לקידום לועדת הקידום. מכל מקום, הסכמת הצדדים בהסכם הפשרה בדבר הבאת עניינו של התובע לועדת הקידום בולעת כל עילת תביעה לקידום בדרגה הקודמת למועד זה.

הבקשה לגילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון

התובע הגיש בקשה לגילוי מסמכים ולמתן מענה לשאלון. לאחר שצמצם את היקף הבקשה, עמד התובע על בקשתו כי בית הדין יצווה על המכללה לפרט את דרגות הקידום שניתנו למורי החוג למוסיקה, את שנת מתן הדרגה, את הוותק של המורה ואת הציון שניתן לתלקיט המורה שקיבל דרגת קידום, וזאת החל משנת 1998.

לאחר דיון שקויים בבקשה הסכימה המכללה לגלות פרטים הנוגעים לדרגות הקידום של מורי החוג למוסיקה משנת תשס"א ועד היום והגישה לבית הדין טבלה המפרטת לגבי כל שנת לימודים בין תשס"א לתשע"א את שמות המורים בחוג למוסיקה שהגישו בקשות לדרגת קידום, את וותקם של המורים בעת הדיון בבקשתם ואת תוצאת הדיון – האם המורה קיבל או לא קיבל דרגה באותה שנה, ואם קיבל – צויינה הדרגה. המכללה מתנגדת לפרט את הציונים שניתנו לתלקיטים של המורים בנימוק שחשיפת הציונים פוגעת בפרטיותם של המורים. לטענת הנתבעת, היא קיבלה הנחייה ממשרד החינוך שלא לחשוף את ציוני התקליטים בשל היות מידע זה חסוי.

לאחר צירוף הטבלה מוסיף התובע לעמוד על פירוט ציוני התלקיטים. התובע לא התנגד להגבלת תקופת הגילוי לתשס"א ואילך.

התובע מדגיש כי התובענה עניינה בטענת הפלייה והיעדר תום לב מצד המכללה ומעצם טיבה, טענה זו מחייבת השוואה אל מקבלי דרגות קידום אחרים, שכן בחינת תום הלב צריכה להיעשות מתוך השוואת נתוני התובע אל מול נתוניהם של מורים אחרים שקודמו.

השאלה הטעונה הכרעה היא, איפוא, אם יש מקום להורות לנתבעת לחשוף את ציוני התלקיטים של המורים בחוג למוסיקה שקיבלו דרגות קידום בשנים תשס"א-תשע"א.

דיון והכרעה