אדריס נ' ברדה ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 13/8/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב , הוא נסע ברחוב שלמה בתל אביב בנתיב השמאלי מבין שניים לכיוון מזרח. לטענת התובע, רכב הנתבע 2 נהוג על ידי הנתבע 1 נסע בנתיב מימינו ולפתע סטה לכיוון נתיב נסיעתו. לטענת התובע, הוא ניסה להתחמק מפגיעה ברכב הנתבעים ומשכך, הסיט את רכבו ואף בלם ואולם, ללא הצלחה ומשכך, פגע רכב הנתבעים ברכבו מצידו הימני אל כיוון חזיתו של הרכב. לטענת התובע, בנסיבות האמורות , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 ומשכך עליו ועל הנתבע 2 חלה החובה לשפותו בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה הואיל ואין עוררין כי בתקופה הרלוונטית הנתבע 1 היה חייל בשירות פעיל ונסע ברכב בבעלות הנתבע 2.

לטענת הנתבעים, הנתבע 1 נסע בנתיב השמאלי ביותר וביקש לפנות לכיוון שמאל ומשכך, האט ואותת. לטענתם, בשעה שביצע הנתבע 1 את הפנייה כאמור, פגע ברכב הנתבעים רכב התובע וזאת, הואיל והתובע ביצע עקיפת רכב הנתבעים שלא כדין . לטענת הנתבעים, בנסיבות האמורות , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

לדיון אשר התקיים בפני התייצבו התובע והנתבע 1 ואולם,מטעם הנתבע 2 לא התייצב נציג כלשהו. כפי שצויין על ידי במסגרת הדיון אין כל ספק כי הנתבע 2 ידע על הדיון בפני והראייה מועד הדיון נקוב ברישא לכתב ההגנה אשר הוגש על ידו כמו גם בבקשה אשר הוגשה על ידו לדחיית המועד להגשת כתב הגנה. על אף האמור , הרי שהואיל וחבותו של הנתבע 2 נובעת ותלוייה בחבות הנתבע 1 , הרי שלא ניתן פסק דין במעמד זה אלא נקבע על ידי שפסק הדין כנגד הנתבע 2 ינתן ויותלה בקביעתי בדבר חבות הנתבע 1.

במסגרת הדיון , העידו בפני התובע והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לרכבו של התובע.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליו כדי 51%.

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

הראיות החיצוניות הן תמונות הנזק אשר נגרמו לרכבו של התובע. עיון בתמונות הנזק לרכבו של התובע מעלה כי הנזק לרכבו של התובע הינו נזק מצידו הימני הקדמי של רכבו לכיוון חלקו הקדמי של הרכב. מיקומו של הנזק וכן, כיוונו – דהיינו מהצד אל החזית, יש בהם בכדי לתמוך בגרסת התובע ולפיה, אמנם הפגיעה ארעה עת סטה הנתבע 1 לכיוון נתיב נסיעתו ומשכך, פגע ברכבו מצדו לכיוון חזיתו. אציין עוד כי הצגת התאונה על ידי הנתבע 1 נעשתה באופן שבמהלך ההדגמה הציג הנתבע 1 את הפגיעה ברכב התובע בחזית הרכב – מיקום אשר אינו עולה בקנה אחד עם מיקום הפגיעה בפועל.

לאמור אוסיף כי לכתב ההגנה מטעמו לא צירף הנתבע 2 ראיות כלשהן בדבר הנזק לרכב הנתבע 2 ובכלל זה, לא צירף את תמונות הנזק. זאת ועוד, לטענת הנתבע 1 כלל המסמכים הנוגעים לתאונה מצויים בידי הנתבע 2 אשר אף ביצע חקירה בנושא ואולם, למרות האמור לא הוצגו בפני כל ראיות הנוגעות לכך.

גם מחדל הנתבעים כאמור מצירוף ראיות רלוונטיות יש בו בכדי להוות חזקה כנגד גרסתם באופן המחזק גרסתו של התובע. בעניין  אחרון זה יפים בעניין  דברי בית המשפט בע"א 548/78, שרון נ' לוי פד"י לה (1) 736, 760, ובע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית בע"מ) נ' טלקר חברה בע"מ פד"י מ"ד(4) 595 602:

"כלל הנקוט בידי בית המשפט מימים ימימה שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר – ניתן להניח שאילו הובאה ראיה, היתה פועלת נגדו".

לאור האמור, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו באשר מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסתו. משכך, האחריות לשיפוי התובע בגין נזקי התאונה מוטלים על הנתבעים ביחד ולחוד.