אדרי נ' עירית נתניה

החלטה

ההליך

הבקשה

1.בפני בקשה (להלן: "הבקשה") המעידה על עצמה, על פי כותרתה, כי הינה עתירה לעיכוב הליכים לגבייתו של דו"ח חניה שנרשם לחובת המבקש ביום 15.9.09 (להלן: "הדו"ח), ובקשה להישפט באשמת העבירה המיוחסת למבקש על פי הדו"ח הנל.

2.הבקשה אינה נתמכת בתצהיר או במסמכים לכשהם לאימות האמור בה.

לגוף האשמה נטען בבקשה כי הדוח נרשם עת הגיע המבקש לקופת חולים לצורך בדיקה אצל אורטופד, כשהוא נתון בגבס ובכסא גלגלים. מי שנהגה ברכב הינה בתו של הנאשם אשר הגיעה למקום על מנת לאוספו בתום הביקור במרפאה, ובהעדרו של מקום חניה החנתה את מכוניתו מעבר לכביש, עם שני גלגלים קדמיים על המדרכה. הדוח נרשם כאשר הבת חצתה את הכביש על מנת לסייע לאביה להגיע למכונית, ואכן השניים פגשו את הפקח בזמן רישום הדוח, כשהדבר בא לידי ביטוי בתרשומת שנערכה על ידי הפקח על גבי הדוח.

לעניין הפעולות שננקטו על ידי המבקש לאחר אותו מועד וההודעות שהתקבלו על ידו נאמר כי בשבוע בו קיבל את הדוח פנה למשיבה, הציג את הדוח שצולם במחלקה המשפטית ושם "למעשה הבהירו כי מדובר בתיק סגור". מאז אותה פניה לא קיבל כל הודעה רשמית ולפיכך נדהם לקבל פניה לתשלום ודרישה לתשלום כפל קנס והוצאות. בינואר (2012) פנה למשיבה בעניין זה ונענה כי עליו לשלם את מלוא הסכום הנדרש הימנו.

המבקש גם קובל על גובה הסכום אותו הוא נדרש לשלם לאחר שצבר תוספת פיגורים.

תגובת המשיבה

3.לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה, הן דחיה על הסף משום חלוף מועדים, העדרן של בקשות מתאימות והעדרו של תצהיר מפורט לתמיכת הבקשה, והן לגופו של עניין. בהמשך הדברים נפרט את אלו, ובשלב זה נביא בקצרה את תגובתה המשיבה ביחס לשני העניינים שנזכרו בסעיף 2 שלעיל.

3.1לגוף האשמה נטען כי הבקשה אינה מגלה הגנה מפני העבירה המיוחסת למבקש, וגם אם היתה מוגשת ומתקבלת בקשה להישפט, וגם אם היה הדבר נעשה במועד, הרי שהמבקש היה מורשע בעבירה המיוחסת לו.

לטענת המשיבה החניה לא היתה כנטען על ידי המבקש, כי אם חניה עם ארבעה גלגלים על המדרכה (כפי הנראה בתמונה נספח יג), תוך חסימתה של אפשרות מעבר במדרכה, באופן שאינו מותר גם על פי חוק החניה לנכים (כשאין מחלוקת שהמבקש אינו נכה, אינו בעל תו חניה לנכה ואינו זכאי להקלות בחניה הקבועות שם).

לעניין נסיבות ביצוע העבירה מצביעה המשיבה על כך שגם לגרסת המבקש אין מדובר במקרה חירום רפואי כי אם ביקור במרפאה שנקבע מראש וטוענת כי בסמיכות מקום מצויים חניונים בתשלום.

המשיבה מוסיפה וטוענת כי משנרשם הדו"ח הסמכות לביטולו אינה נתונה עוד לפקח שרשם את הדו"ח והמשמעות היחידה הנודעת לאישור שניתן על ידו להופעת המבקש כשהוא על כסא גלגלים הינה אימות טענותיו העובדתיות בעניין זה בכל הנוגע לנסיבות ביצועה של העבירה.

3.2לעניין הפעולות שננקטו על ידי המשיבה מיום מתן הדו"ח לצורך גביית הקנס על פיו, לרבות ההודעות השונות שנשלחו למבקש בכל הנוגע לדו"ח מצביעה המשיבה, בתגובתה, על נספחיה, על שלל הודעות, התראות ופניות שנשלחו למבקש במהלך התקופה שמיום מתן הדו"ח ועד היום, כפי שעולה מהמסמכים השונים שצורפו לתגובה אשר מניינם המלא ומועדי משלוחם מופיעים בנספח ב לתגובה.

המסגרת הנורמטיבית

כללי

4.בפני מי שמקבל דו"ח בגין עבירת חניה ומבקש להשיג על הרשעתו בעבירה המיוחסת לו על פי הדו"ח פתוחים שלושה אפיקי פעולה אפשריים, שעיקרם כדלקמן.

4.1להגיש בקשה לתובע לביטולו של הדו"ח, ואם סורבה בקשתו, לבקש, בתוך שלושים יום, להשפט באישום נשוא הדוח.

4.2להגיש בקשה להשפט בגין העבירה נשוא הדוח, וזאת בתוך תשעים יום ממועד המצאתה של הודעת הקנס למקבל הקנס.