אדרי נ' סלע

פסק דין

התובע רכבו על קטנוע , סע ביים התאונה ברחוב, כאשר מצד ימין חונים רכבים, ובין היתר חנה גם הנתבע עם רכבו צמוד למדרכה. כאשר עמד התובע לחלוף משמאל לרכב הנתבע, יצא זה ממקום חנייתו , החל בסטייה לעבר הנתיב בו נסע התובע, וחסם חלקית את הנתיב. התובע קפץ מעל האופנוע , והרגיש בחילה יותר מאוחר, קיימת מחלוקת בין הצדדים אם הקטנוע של התובע נפגע מהכנף הקדמית שמאלית של הנתבע, אם לאו , התובע טוען שכן, הנתבע טוען שלא. מבחינת האחריות לאירוע התאונה למעשה אין הבדל, מכיוון שתגובתו של התובע הייתה תגובה טבעית ספונטנית, וסבירה לפעולה של הנתבע לצאת מתך החניה לכיוון הכביש שם נסע התובע.

התובע העיד על אירוע התאונה כפי שתואר, וטען כי הוא נסע, התקרב למקום בו חנה הנתבע, וכשהוא קרוב לשם, יצא הנתבע ממקום חנייתו, חסם את נתיב הנסיעה של התובע וגרם להתנגשות בין הקטנוע ורכב הנתבע .

הנתבע בעדותו לא הכחיש את טענות התובע, לגבי נסיבות וצורת אירוע התאונה , טענות ההגנה שלו מתמצות בכך , שלא היה מגע בין הרכב שלו לקטנוע של התובע, טענה שהוכחה כלא נכונה בשים לב לעובדה כי בצד ימין של הקטנוע ישנם נזקים שנגרמו על פי חוות הדעת של השמאי באירוע , ושנית שהוא הציע לקחת את הקטנוע של התובע לתיקון במוסך שהוא מכיר , והיה מוכן לשלם את עלות תיקון הנזק, במוסך שלו.

התובע , לא הכחיש כי אכן הנתבע הציע לו לתקן את הקטנוע במוסך שהנתבע יקבע , אך טען כי הנתבע הודיע לו כי הנתבע נוסע לחו"ל , וכי תיקון הקטנוע יקח הרבה זמן .

אקדים ואומר , כי אין חובה על ניזוק להעביר את הרכב הניזוק, לתיקון למוסך שיבחר המזיק. במקרה זה התובע לא היה חייב , ולנתבע לא הייתה זכות מוקנית, לכך כי הקטנוע יועבר אל מוסך של חבר של הנתבע לתיקון . אך לא כאן הבעיה של הנתבע, הוא לא ניסה להוכיח ולא הוכיח כי התיקון אצל אותו חבר היה עולה פחות בצורה משמעותית ממה שהתובע טוען באמצעות ובהסתמנך על חוות הדעת של השמאי . היה ניתן להתחשב בטענות הנתבע במסגרת חובת הקטנת הזנק הקיימת על התובע, אילו הוכיח הנתבע כי היה ניתן לתקן את הנזקים בצורה ראויה וברמה מקצועית גם בסכום פחות בהרבה ממה שמציינת חוות הדעת . אך לא היא .

התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת של שמאי על גובה הנזק שנגרם בקטנוע שלו . הנתבע לא בקש לחקור את השמאי על חוות דעתו, וגם לא הגיש חוות דעת נגדית לחוות הדת של השמאי מטעם התובע. ובכך חוות הדעת מטעם שמאי התובע נמצאת כראיה היחידה בתיק על גובה הנזק.

למעשה אין לנתבע כל הגנה כנגד התביעה , לא במישור האחריות ולא במישור הנזק, וניתן רק לתהות מדוע התעקש הנתבע שלא לבוא לידי פשרה עם התובע , כאשר הוצעה לו זו ע"י ב"כ התובע .

מכל מקום אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את סכום התביעה בסך של 6469 ₪ בהתאם לחוות הדעת של השמאי, , סכום של 580 ₪ שכ"ט שמאי, אגרת משפט ששולמה עם הגשת ההליך, והכול בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסוכם של 2000 ₪

ניתן היום, כ"ו אייר תשע"א, 30 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: