אדרי נ' סחראי

החלטה

1.המבקשת הגישה בקשה למשלוח התראת פשיטת רגל למשיב, זאת בעקבות פסק דין חלוט שיש בידה, מבית משפט השלום בירושלים, במסגרתו חויב המשיב לשלם למבקשת סך קרן של 70,000 ₪, וזאת בעקבות העובדה שהמבקשת נפגעת פגיעה גופנית במקום עסקו של המשיב, שהוא לונה פארק שמפעיל המשיב. מאחר והמשיב לא שילם את סכום פסק הדין, נפתח על ידי המבקשת תיק הוצאה לפועל, ביום 6.1.10. ביום 18.10.10 נמסרה למשיב אזהרה. המבקשת טוענת כי המשיב החל לשלם על דעת עצמו סך של 1,000 ₪ בחודש במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. חלפו שנתיים וחצי והמבקשת עושה הכל במסגרת ההליך בהוצאה לפועל כדי לגבות את חובה, היא אינה מוכנה להמתין לתשלומים החודשיים שמשלם המשיב.

2.המבקשת טוענת, כי מדובר במשיב שהוא בעל רכוש ועסקים, והוא עושה הכל כדי להתחמק מתשלום החובות. היא עשתה ניסיונות רבים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל שונים, אולם ללא הצלחה.

3.המשיב הגיש התנגדות למשלוח ההתראה. במסגרת ההתנגדות טען המשיב, כי הוא בעל עסק עצמאי, אב לחמישה ילדים וכי לפני כשנה עבר אירוע מוחי ובעקבות כך חלה התדרדרות במצבו הבריאותי והכלכלי. הוא אינו חולק על מתן פסק הדין ועל הסכום בו חויב, אך מציין כי הוא משלם 1,000 ₪ בחודש, זאת למרות הקושי הכלכלי הרב בו הוא נתון.

4.המשיב טוען כי סכום הסף שנקבע בסעיף 7(1) לפקודת פשיטת הרגל הוא 82,441 ₪ וכי סכום החוב אינו מגיע לסכום זה, אלא שבית המשפט רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשה לפשיטת רגל על ידי נושה, גם כאשר סכום החוב נמוך מסכום הסף. המשיב טוען, כי בעניין זה נהגה המבקשת בחוסר תום לב כאשר לא הציגה את מלוא העובדות לפני בית המשפט. המשיב טוען, כי לא קיימים טעמים מיוחדים בעניין זה, לפיהם יש לאשר את הבקשה.

5.לטענת המשיב, מדובר בחוב שניתן לגבות אותו באמצעות הליכי ההוצאה לפועל.

6.מוסיף המשיב וטוען, כי לא ביצע מעשה פשיטת רגל, הוא אינו מתכוון לעשות כן, ולראיה הוא ממשיך לשלם את התשלומים ללשכת ההוצאה לפועל. לדבריו, אין מקום לנקוט כלפיו בהליכי פש"ר שהם הליכים קשים, הפוגעים בזכויות היסוד שלו, לרבות בחירותו ובקניינו. המשיב טוען, כי מטרת הבקשה היא להפעיל עליו לחץ פסול, כך שישלם את חובו באופן מיידי, דבר שאין ביכולתו לעשות.

7.המבקשת מפנה להלכה הנוהגת, כי עצם העובדה שקיים צו חיוב תשלומים לפיו החייב משלם את החוב בשיעורים אינה מונעת המשך הליכי הוצאה לפועל אחרים וכן אינה מונעת הגשת בקשה לכינוס נכסים והכרזה על החייב כפושט רגל. לטענתה, החייב הוא איש עתיר נכסים, הוא משתמש בצדדי ג' כדי לנהל את עסקיו, כך שלא ניתן לפעול כנגדו בהליכי הוצאה לפועל רגילים, ומכאן הנחיצות בהליך של פשיטת רגל. המבקשת טוענת כי עשתה בדיקות בעניין זה, העסק של המשיב מנוהל עם שותף או שותפים אחרים ולאחרונה, ככל הנראה כדי להתחמק מחובות, העביר החייב את זכויות ההפעלה בעסק לשותפו. לטענתה, די בכך כדי להוות טעם מיוחד לקבל את בקשתה למשלוח התראה, גם אם הסכום נמוך יותר מסכום הסף, מה עוד שהפער הוא כ-10,000 ₪ בלבד. לכך יש לצרף את טענת המבקשת כי הליכי ההוצאה לפועל לא צלחו, ועל כן הדרך הראויה היא לפנות להליכים במסגרת פקודת פשיטת הרגל. כדי לחזק את דבריה, מפנה המבקשת לכך שהמשיב שעבד זכויות כספיות וכלי רכב שבבעלותו לטובת בנק הפועלים, זאת בשנת 2010, על פי פלט רשם המשכונות שצורף לתגובת המבקשת להתנגדות המשיב. המבקשת צירפה גם תצהיר של אדם נוסף, ממנו עולה כי המשיב הדיר את רגליו ממקום עסקו. לפיכך, המבקשת סבורה כי המשיב ביצע מעשה פשיטת רגל, כאמור בסעיף 5(1)(א) 5(1)(ב) וסעיף 5(2) לפקודה.

8.המבקשת מפנה לעובדה, שבמסגרת ההתנגדות שהגיש המשיב הוא לא פרט את עסקיו או מקום עסקו, ולא נתן פרטים לגבי הכנסותיו או מקור הכנסותיו.

9.סבורני, כי במאזן הכולל של הדברים, אכן לאחר שהמבקשת, שבידה פסק דין לתשלום נזקי גוף שנגרמו לה במקום עסקו של המשיב, עשתה פעולות רבות במסגרת הליכי הוצאה לפועל, פעולות שלא הניבו את פרעון החוב, זכאית לנקוט כנגד המשיב בהליכי פש"ר, בפרט לאור הטענות שהעלתה כנגד המשיב בדבר הברחת נכסים וניהול עסקיו באמצעות צדדים שלישיים. אמנם, סכום החוב נמוך במעט מסכום הסף, הקבוע בפקודת הפש"ר, אולם נראה לי כי לאור יתר הנימוקים שפורטו לעיל יש בהם להוות טעם מיוחד כדי להתיר את הגשת הבקשה.

10. לאור זאת, אני מתיר את משלוח התראת פשיטת הרגל למשיב. מניין הימים לצורך כך יחל מיום מתן החלטה זו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ב, 08 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

כרמי מוסק, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: