אדרי נ' ניסנוב

פסק דין

בפני תביעה על סך 50,000 ₪ שהגישה התובעת נגד הנתבע בגין לשון הרע שהוציא עליה הנתבע. התובעת טוענת כי היא עבדה בעבר בבית עסק של הנתבע למשך כחצי שנה. לאחר שעזבה את בית העסק כתב הנתבע מכתב לבעלה. המכתב, לפי כותרתו, מיועד לכל המעונין ובו נכתב כי בתקופת העבודה של התובעת אצל הנתבע:

"רוב הזמן היא דיברה בטלפונים עם גברים ואנשים והיתה מדברת רוב הזמן על גירושין ולא היתה מרוכזת כלל בעבודה"

מכתב זה נמסר על ידי הנתבע לבעלה לשעבר של התובעת (היום גרושה) בעת שהתובעת ובעלה היו בהליכי גירושין, ובעלה הציג את המכתב במהלך דיון בבית המשפט. התובעת טוענת כי יש במכתב זה משום לשון הרע כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") והיא תובעת את מלוא סכום התביעה שניתן לתבוע ללא הוכחת נזק. לטענת התובעת, העובדה שהמכתב מופנה לכל המעונין מלמדת שלא היתה כוונה להגישו דוקא בבית המשפט ולא עומדות לנתבע ההגנות שבחוק.

הנתבע טוען כי כל מה שנכתב במכתב נכון ועומדת לו ההגנה של אמת דיברתי. לדבריו, לא היתה לו כל כוונה שיעשה שימוש במכתב וככל שנעשה בו שימוש על ידי בעלה של התובעת לשעבר יש להגיש נגדו תביעה. לא זו בלבד אלא כשבפרוטוקול הדיון בבית משפט אין כל זכר להגשתו של המכתב ולא ברור כלל מהו לשון הרע שרואה התובעת במכתב.

הצדדים העידו בפני ומתוך עדות התובעת עולה שיחסי העבודה בין התובעת לנתבע לא היו תקינים במהלך תקופת העבודה. התובעת העידה כי כבר במהלך העבודה פנה אליה הנתבע או אחיו בטענות על כך שמאז שהיא התחילה לעבוד חשבונות הטלפון גדלו מאוד. כמו"כ לתובעת יש טענות בקשר לאי תשלום מלוא שכרה (טענות שאין מקומן בהליך זה אלא בביה"ד לעבודה). הנתבע טען שלא היו בעיות ביחסי עובד ומעביד והוא כתב את המכתב משום שמה שנכתב בו נכון. לדבריו לא היתה לו כל כוונה רעה בכתיבת המכתב.

מתוך העדויות עולה גם כי אין מחלוקת על כך שהתובעת עזבה את מקום העבודה ולא פוטרה על ידי הנתבע.

השאלה העולה איפוא היא האם יש במכתב שנתן הנתבע לגרושה של התובעת משום לשון הרע ואם כן האם מגיע לתובעת פיצוי ומהו? במסגרת שאלה זו יש לדון גם בשאלה האם עומדות לנתבע ההגנות שבחוק לשון הרע.

סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כך:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשמה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם, במשרתו... במשלח ידו או במקצועו".

לטעמי, אם מטרת התובע היתה להעיד שסיבת העזיבה היא שיחות רבות בטלפון לא היה צריך להוסיף את המילים "עם גברים ואנשים". הוספת מילים אלו יש בה כדי לפגוע בתובעת שהיתה באותו זמן נשואה, אף אם היא היתה בהליכי גירושין. גם העובדה שכותרת המכתב היא לכל המעונין ולא מיועדת דוקא לבית המשפט או בית הדין יש בה כדי להביא למסקנה זו.

מאידך, מתוך עדות התובעת עצמה עולה כי עוד במהלך עבודתה היו נגדה תלונות על ריבוי שיחות הטלפון ועל חשבון הטלפון שעלה מאז תחילת עבודתה. היינו, סביר להניח שהעובדה שהיו שיחות טלפון רבות אינה המצאה של הנתבע אלא היא משקפת את המציאות. אף שהתובעת נתנה הסבר גם לענין זה משום שלטענתה היתה צריכה להתקשר ללקוחות וספקים, ברור שהעובדה היא נכונה. גם העובדה שטענת התובעת היא שהשימוש היחיד שנעשה במכתב זה היה בהגשתו לבית המשפט, יש בה שיקול לקולא שכן אם הנתבע היה מוזמן לבית המשפט ומעיד את אותה עדות שבמכתב לא היה ניתן לתבוע אותו בגין לשון הרע בשל עדות זו. גם העובדה שהצגת המכתב לא מהווה כלל חלק מפרוטוקול הדיון בבית המשפט לענייני משפחה, כך שברור שלא היתה לו כל השפעה ואף התובעת עצמה במהלך הדיון לא ידעה מה כתוב באותו מכתב ובנוסף לכך תפוצת המכתב, לפי מה שעולה מהעדויות היא רק גרושה של הנתבעת, עורך דינו והשופט, יש בהם כדי להביא למיזעור הפיצוי המגיע לתובעת. אף אם המסקנה תהיה שלנתבע לא עומדות ההגנות שבחוק.

הנתבע טען שעומדות לו ההגנות שבחוק הן משום שהפרסום היה אמת והן משום שהמכתב הוצג בבית המשפט ואולם אינני סבור שהגנות אלה עומדות לו. ההגנה של אמת דיברתי דורשת, מלבד היות הדברים אמת ותום לב, גם שיהיה בפרסום ענין ציבורי ובנדון דנן בודאי שאין ענין ציבורי ואף הנתבע עצמו העיד כך. בענין ההגנה של דברים שנאמרו במסגרת הליך משפטי, המכתב לא נכתב במסגרת הליך זה ואף כותרתו, "לכל המעונין" מלמדת על כך.

על פי הוראות סעיף 7(2) לחוק מי שנפגע מלשון הרע יכול לתבוע ולבית המשפט סמכות לקבוע, פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. בנדון דנן, לאור השיקולים שהוצגו לעיל ובעיקר כמות הנחשפים למכתב וזהותם והעובדה שעצם הדיבור הרב בטלפון כנראה היה נכון, יש מקום לפסוק פיצוי בסכום נמוך ולפיכך אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 3,000 ₪. בשל הסכום שנפסק מול הסכום שנתבע, אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ד' שבט תשע"א, 09 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.