אדרי נ' מלון NOVOTEL ים המלח ואח'

התובעת – ע"י עו"ד יהודה אדרי

הנתבעים – ע"י עו"ד ליבת מיכאל

פסק דין

1.עניינה של התביעה, פיצויים בגין נזקי גוף אשר אירעו לתובעת, לטענתה, ביום 13.05.05, בבריכת מי ים המלח בבית המלון המופעל על ידי הנתבעת 1 (להלן: "בית המלון").

2.התובעת התארחה יחד עם בני משפחתה בבית המלון. בכתב התביעה טענה כי ביקשה לרחוץ בבריכה בבית המלון, התקרבה לשפת הבריכה וכתוצאה מרטיבות במקום החליקה והחלה לבלוע מי מלח. (סעיפים 4(ג)-4(ד) לכתב התביעה). התובעת טענה כי בית המלון התרשל בכך שלא מנע את הליכתה בשטח הבריכה, נמנע מתחזוקה נאותה של המקום, לא דאג להציב שלטים מתאימים בסמוך לשפת הבריכה מהם ניתן היה ללמוד כי מדובר בבריכת מי ים המלח ולא הציב מציל בבריכה. (סעיף 9 לכתב התביעה).

3.התובעת תבעה פיצויים בגין הוצאות רפואיות, הוצאות עזרת הזולת, הוצאות נסיעה, ניידות וכאב וסבל.

הבריכה

4.בתה של התובעת, הגב' אושרה כרמלי, אשר שהתה יחד עם התובעת במתחם הבריכה, העידה במשפט. לאחר שהוצגה לה תמונת הכניסה לספא (נספח ב' לתיק מוצגי הנתבעים), אישרה כי הבריכה נמצאת במתחם הספא של בית המלון. (עמ' 5 לפרוט', ש' 28-31). התובעת מסרה בעדותה כי ראתה אנשים אחרים אשר נמצאו בתוך הבריכה ומפלס המים הגיע לגובה הכתף או הצוואר (עמ' 11 לפרוט', שורות 13-14, 26).

5.מנהל בית המלון, מר עופר שטרית, אשר שימש במועד הרלבנטי בתפקיד סמנכ"ל בית המלון, העיד כי הבריכה הינה בריכת טבילה במי ים המלח. מידותיה של הבריכה מצומצמים, מפלס המים בה נמוך ויש בה מעקות בטיחות נגישים למשתמשים (עמ' 18 לפרוט', ש' 9-15, עמ' 20, ש' 14-15).

6.מר יוסף אלפונטה, אשר במועד האירוע שימש בבית המלון בתפקיד קב"ט, הצהיר כי הבריכה הינה בריכת מי ים המלח אשר נמצאת בספא בית המלון. הבריכה אינה עמוקה ובכניסה לשטח הבריכה מצויים שלטים המציינים כי הבריכה הינה בריכת מי ים המלח. (סעיפים 8-9 לתצהירו).

7.בתמונת השלט המוצב בכניסה לספא (נספח ב' בתיק מוצגי הנתבעים), ניתן לראות את אזור הכניסה לספא בית המלון. בשלט כתוב כי הכניסה לבריכה היא מגיל 16 בלבד. כן נכתב בשלט כי קפיצה, צלילה ומשחקי מים אסורים בבריכה זו.

8.לאור האמור, מדובר בבריכת מי ים המלח אשר נמצאת בספא של בית המלון, הכניסה לבריכה היא מגיל 16, הבריכה אינה גדולה, מפלס המים בה מאפשר עמידה על קרקעית הבריכה כשהראש מחוץ למים. הבריכה מיועדת לטבילה. קפיצה, צלילה ומשחקי מים אסורים בבריכה.

התאונה

9.ביחס לנסיבות התאונה העידו התובעת, בתה, גב' אושרה כרמלי וקב"ט המלון, מר יוסף אלפונטה.

10.התובעת ובתה הגיעו יחדיו לבריכה. לדברי התובעת בתצהירה, לא ידעה כי הבריכה היא בריכת מי ים המלח, היא ביקשה לרחוץ בבריכה, לשם כך התקרבה לשפת הבריכה אלא שאז, כתוצאה מרטיבות במקום, החליקה, נפלה לאחור והחלה לבלוע מי מלח. לדברי התובעת, הרגישה כי היא צפה במים מבלי שיכלה להתהפך, להסתובב או לשחות, רגליה לא נגעו בקרקע, היא לא יכלה להגיע למעקה בצידי הבריכה ולכן הייתה במצב של בליעת מי מלח. (סעיפים 3(ג), 3(ה) לתצהיר התובעת).

התובעת מסרה בעדותה:

"אני ירדתי לבריכה, עד הקרקע ופתאום לא יודעת איך התחלקתי אחרי 2-3 מדרגות ופתאום אני רואה שאני על הגב, לא ידעתי שהמים מלוח, אם הייתי יודעת לא הייתי נכנסת בכלל. התחלקתי והלכתי לגב, אני רוצה להסתובב ואני רואה אנשים שהמים מגיעים להם עד הכתף והצוואר ואני אומרת זה לא מסוכן אני יכולה לעמוד, אני מתהפכת, אין לי ברירה אני רוצה לעמוד, ולא יכולתי לעמוד, בשום פנים ואופן, באותו רגע פשוט חיפשתי והמים של המלח בתוך העיניים ובלעתי את המלח, ניסיתי לסתום את הפה עם היד כדי לא לבלוע את המים, אני מנסה לעמוד ברגליים במשך כמה זמן בשבילי זה היה כמו שעתיים, אני מפרפרת, אחר כך אני לא יודעת ,הולכת קדימה ואני רואה מדרגות ובפראות אני מפרפרת ופחדתי לקבל מכה בראש, אז אמרתי אני אסתובב, בהתגוששות שהייתי בה ניסיתי להסתובב, בלעתי מים, העיניים שרפו לי, לא יכולתי לנשום..." (עמ' 11 לפרוט', ש' 11-20).

11.התובעת העידה כי אינה יודעת לשחות (עמ' 11 לפרוט', ש' 6-7).

12.הבת, גב' כרמלי, מסרה בתצהירה כי התובעת "נכנסה לבריכה" (ר' סעיף 2(ג) לתצהירה). לדברי גב' כרמלי, אשר נמצאה מחוץ לבריכה, ראתה את התובעת צפה בבריכה. לדבריה, לא היה ברור לה כיצד התובעת למדה לצוף. אחר כך ראתה שהתובעת נאבקת במים, לא מצליחה להתהפך, לא מצליחה להרים ראש למעלה. אז הבינה ש"משהו לא בסדר", ורצה לכוון התובעת. בעדותה אמרה: "כשה[תובעת] צפה היא רצתה לחזור לעמוד והיא לא מצאה את עצמה, הרגליים לא עמדו על הקרקע והראש לא יכול היה להיות מורם, מקור הבעיה, ברגע שהיא לא יכלה להניח את הרגליים ולהרים את הראש, אני לא הבנתי, אם הייתי יודעת שהיא במצוקה הייתי צועקת, היא באותו מעמד חיפשה לשחות לכיוון מעקה מסוים כאשר היא לא יכלה להרים את הראש היא הרגישה שהיא מגיעה למדרגות, היא פחדה לקבל מכה, היא בלי להרים את הראש ובלי לנשום הרגישה שהיא מגיעה לכיוון אחר ואז ניסתה להרים את עצמה ולא הצליחה, כשאמא חפשה כיוון להמשיך, כיוון אחר, באמצע העשייה הזו הבנתי שמשהו פה לא תקין." (עמ' 6 לפרוט', ש' 13-19).

הבת אמרה כי הייתה לתובעת מטרה ברורה להיכנס לבריכה, לדבריה: "אני מבינה שאמא שלי נכנסה לבריכה ובתהליך הכניסה היא מעדה." (עמ' 6 לפרוט' ש' 15, 30-32).