אדרי נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.לפניי בקשה מטעם התובע, מאיר אדרי (להלן – המבקש) למינוי מומחה רפואי נוסף למומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין, ד"ר א. ברוסקין (להלן – המומחה).

2. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן – המשיב), מתנגד לבקשה.

3. טענות המבקש בתמצית –

א. קיימת סתירה מהותית בין חוות דעתו הראשונה של המומחה (להלן- חוות הדעת) לבין תשובותיו על שאלות ההבהרה (להלן – חוות הדעת המשלימה). בחוות הדעת קבע המומחה כי הסימנים של פגיעה עצבית הופיעו מאוחר יחסית לעומס ולכן לעבודתו לא היתה השפעה על הופעת המחלות. מנגד, בחוות הדעת המשלימה, קבע המומחה – "לא משנה כמה עבד התובע, הסימנים הפתולוגיים שאובחנו אצל התובע אינם קשורים לפגיעות אורטופדיות על רקע תעסוקתי...".

ב.המומחה סטה מהעובדות המוסכמות ונתן פרשנות מצמצמת ושגויה לתשתית העובדתית. על פי העובדות המוסכמות, עד סוף שנות ה- 90 עבד התובע בממוצע כ- 3 שעות ביום עם כלים רוטטים בנוסף לעבודות של כיפוף הגב והרמת משאות כבדים. מסוף שנות ה- 90 המשיך התובע לבצע את הפעולות הנזכרות, אך בהיקף של כ- 4-2 שעות מדי יום.

ג.מן העובדות המוסכמות לא ניתן לקבוע או לומר כי קיימת הקטנה משמעותית של הפעולות. למרות זאת, המומחה קבע בחוות הדעת כי "החל מסוף שנות ה- 90 התובע הקטין באופן משמעותי את העומס הפיזי אליו נחשף בעבר. התלונות הראשונות על כאבי גב תחתון החלו לאחר שנתיים- שלוש לאחר תום העבודה הקשה". כן קבע המומחה, כי "התובע חדל מפעולות פיסיות משמעותיות בסוף שנות ה- 90. קיים פער של מספר שנים מתום העבודה עד לתחילת התלונות..."

ד.הרושם שמתקבל הוא כי המומחה כלל לא ייחס חשיבות לפעולות שביצע התובע לאחר סוף שנות ה- 90 על אף שהוא ביצע את אותן הפעולות בדיוק רק פחות שעות כל יום.

ה.המומחה מסכים כי קיימת אסכולה פחות מחמירה מדעתו – במסגרת שאלות ההבהרה נדרש המומחה להתייחס לסיכום הביקור של ד"ר פיאבקה. המומחה התחמק בצורה לא עניינית וטען שדעתה עומדת בקנה אחד עם דעתו, זאת בעוד שד"ר פיאבקה טענה שלחיים ולעבודה היתה השפעה על מצב המבקש ואילו המומחה קבע שלעבודה אין השפעה על מצבו.

ו.המומחה קבע, בחוות דעתו המשלימה, כי דעתה של ד"ר פיאבקה הגיונית בעיניו אך הוא דוגל בדעה רפואית מחמירה בהרבה מדעתה.

ז.המבקש הגיש את תביעתו רק בגין בעיית הגב ממנה הוא סובל ולא לגבי מכלול בעיותיו האורתופדיות ומכאן שהתובע מייחס רק את פגיעת הגב לעבודתו. למרות זאת, המומחה, בחוות דעתו, התייחס למכלול בעיותיו של התובע מהתחום האורטופדי. ייתכן והמומחה הרפואי נטה לחשוב כי מדובר בתובע המנסה לקשור את כל בעיותיו לעבודתו ולא כך הוא. טענה זו מקורה אמנם בהשערה, אך היא עולה באופן טבעי מכח היותו של הרופא אדם אשר עניין זה עשוי להשפיע מתחת לפני השטח על התייחסותו לתיק מסוים.

ח.המומחה התחמק מלענות על שאלות ההבהרה כדבעי. המומחה לא ענה על שאלה 4ג ולא השיב לשאלה האם על פי הספרות הרפואית לחשיפה לכלים רוטטים והרמת משאות בתנוחה לא פיזיולוגית יש השפעה על פגיעות גב.

ט.המומחה ענה בצורה מתחמקת לשאלות נוספות תוך שהוא סותר את נימוקיו בחוות הדעת.

4. המשיב מתנגד לבקשה ואלה טעמיו בתמצית –

א.לא נפל פגם בחוות הדעת המצדיק מינויו של מומחה רפואי נוסף.

ב.חוות הדעת וחוות הדעת המשלימה, הינן ברורות ומפורטות.

ג.לא קיימת סתירה מהותית בחוות הדעת וקריאת חוות הדעת נותנת תמונה קוהרנטית וברורה אודות מצבו של המבקש ודעתו של המומחה.

ד.המומחה לא חזר בו מקביעותיו אלא הסביר את "האני מאמין שלו". הציטוט של המבקש מחוות דעתו המשלימה הינו חלקי ויש לקרוא את מלוא התשובות. על פי תשובות אלו המומחה ממשיך ומסביר מדוע אין הוא קושר בין מצבו של המבקש לבין עבודתו על בסיס העובדות שנקבעו בין הצדדים (למשל תשובתו המפורטת של המומחה בסעיף 4ג לתשובותיו מיום 29.5.13).

ה.המומחה לא סטה מהעובדות המסוכמות שנקבעו בתיק דנן ולא נתן פרשנות מצמצמת ושגויה לתשתית העובדתית.