אדרי ואח' נ' אלבז ואח'

פסק דין

1.התובעים הגישו ביום 02.03.10 תובענה כנגד הנתבעים (אלבז) לסעד הצהרתי ולסילוק יד.

2.במסגרת התובענה נתבקש ביהמ"ש להורות לנתבעים, ביחד ולחוד, כדלקמן:

א.להסיר ולסלק את שער הברזל או כל מכשול או מחסום אשר הוקמו על ידם על הדרך הציבורית במושב (משמרת).

ב.להורות להם להותיר את הדרך פתוחה למעבר כל רכב לכל דיכפין.

3.מושב משמרת הוגדר בתובענה כ"נתבע פורמלי" ובפועל לא נתבע ממנו כל סעד אופרטיבי בגדרי התובענה.

4.ביום 12.04.10 הגישו הנתבעים (אלבז) "כתב הגנה והסכמה למתן פס"ד".

בכתב ההגנה נטען, בין היתר, כי אין לנתבעים התנגדות למתן פס"ד המקבל את התובענה וביהמ"ש נתבקש שלא לחייבם בהוצאות מן הטעמים שפורטו בסע' 1-8 בכתב ההגנה.

5."הנתבע הפורמלי" הגיש אף הוא כתב הגנה ובקשה להעברת ההליכים להידון בבוררות מכוח הוראות תקנות האגודה.

6.משהוסר השער נשוא התביעה, בצדק טען המושב כי דין התביעה להידחות . מעמד של "נתבע פורמלי" אכן אינו מוכר ולפיכך ואף מטעם ראויהיה לסלק התובענה כנגד המושב על הסף (משמרת).

7.ביום 21.04.10 הגישו התובעים תגובתם לבקשת הנתבעים באשר לאי פסיקת הוצאות בתיק.

לטענת התובעים הם פנו לנתבעים ביום 04.01.10 בבקשה להסיר השער אך אלו התעלמו מדרישתם, נקיטת ההליך היתה כרוכה בהוצאות ובתשלום אגרה ולפיכך יש לחייב בהוצאות, והתובעים אף זכאים ליטול פסק-דין כנגדם.

8.בהתייחס לכתב הגנת המושב ("הנתבע הפורמלי") הגישו התובעים תגובתם ביום 20.05.10, בה טענו, בין היתר, כי המושב צורף כנתבע פורמלי ולא נדרש לגביו כל סעד, כתב ההגנה הוגש ע"י המושב שלא לצורך וביהמ"ש מתבקש למחוק התובענה כנגד בלא צו להוצאות.

9.אשר על כן לאור האמור, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות נפסק בזאת כדלקמן:

מערכת היחסים תובעים-נתבעים 2-1

א.ניתן בזאת צו האוסר על הנתבעים להציב כל שער, מחסום או מכשול בדרך הציבורית במושב.

ב.הנני מורה לנתבעים להותיר את הדרך הפתוחה למעבר כל רכב.

10.בנסיבות העניין ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעים את אגרת המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום, וכן סך של 2,000 ₪ + מע"מ בגין שכ"ט עו"ד.

התשלומים יבוצעו בתוך 30 ימים.

מערכת היחסים תובעים-נתבע פורמלי (המושב)