אדקידק עזאת בדוי נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

פסק דין

התובע, מר עזאת אדקידק בדוי, הגיש תביעה לקצבת נכות ביום 22.4.07. ביום 29.10.07 נקבעו לו 100% נכות זמנית בגין סרטן בכיס השתן, החל מיום 26.11.06. על יסוד קביעה זו נקבעה לתובע דרגת אי כושר בשיעור 100% מיום 26.11.06.

תביעת התובע לקצבת נכות נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 28.11.07 בנימוק שבמועד היווצרות אי הכושר, לא היה התובע תושב ישראל.

הנתבע אינו כופר בכך שהתובע נעשה לתושב ישראל החל מיום 1.12.06. ואולם, התובע טוען כי המועד בו נעשה תושב ישראל הינו 15.11.06, ועל כן המחלוקת בה עלינו להכריע היא מאימתי נעשה התובע לתושב ישראל – מיום 15.11.06, לפני מועד היווצרות אי הכושר, כטענת התובע, או שמא ביום 1.12.06, לאחר מועד היווצרות אי הכושר, כטענת הנתבע.

העובדות

התובע הינו יליד 1949.

התובע נישא בשנת 1969 וגר עם אשתו בירושלים עד לשנת 1981.

בשנת 1981 עברו התובע ואשתו להתגורר בנכסם הפרטי בביר-נבאללה שמחוץ לתחום מדינת ישראל.

התובע היה רשום כ"מבוטח" לצורך חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, עד לשנת 2006. בחודש 1/06 נערכה חקירה מטעם הנתבע במסגרתה פגש חוקר מטעם הנתבע את התובע בביתו שבביר-נבאללה. כתוצאה מכך החליט הנתבע על הפסקת ביטוחו של התובע לפי חוק הביטוח הלאומי. התובע לא קיבל הודעה זו.

בחודשי הקיץ של שנת 2006 התובע חלה ופנה לטיפול רפואי בסניף של קופת חולים בואדי ג'וז ונמסר לו שאינו מבוטח בביטוח בריאות ממלכתי.

בשל מצבו הרפואי וביטול ביטוחו הרפואי לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, החליט התובע להעביר את מקום מגוריו לתחומי ירושלים. אין מחלוקת כי התובע שכר נכס בבית חנינה שבבעלות ערפה אבו רמוז (להלן: "המשכיר"), על פי חוזה שכירות שנחתם ביום 21.11.06 אשר צורף לתצהיר התובע (להלן: "הנכס"). כן אין מחלוקת כי בחוזה השכירות נכתב כי תקופת השכירות מתחילה ביום 1.12.06.

ביום 20.11.06 חתמו התובע והמשכיר, ערפה אבו רמוז, על תצהירים בהם הצהירו כי התובע מתגורר בביתו של המשכיר בבית חנינה החל מתאריך 1.12.06 (נספחים ב2 ו-ב3). תצהירים אלה נחתמו לצורך הגשתם לגזברות עיריית ירושלים ולרשויות אחרות על מנת שתירשם העברת החשבונות הרלוונטיים, כגון ארנונה, על שם התובע.

ביום 5.12.06 הגיש התובע דין וחשבון רב שנתי לנתבע (נ/1), לו צירף את חוזה השכירות וכן את התצהירים מיום 20.11.06. ביום 25.2.07 הודיע הנתבע לתובע על חידוש ביטוחו "החל מתאריך 12/06 וכל עוד שממשיך לגור בתחום שטח ישראל המנציפלי" (נ/2).

ביום 25.11.06 התובע אושפז בבית חולים "מקאסד" לצורך טיפול בגידול סרטני בכיס השתן. ביום 27.11.06 התובע שוחרר מן האישפוז (נ/3, נ/4).

כאמור, לתובע נקבעו ביום 29.10.07 100% נכות ואי כושר, החל מיום 26.11.07, ותביעתו נדחתה מאחר שבמועד זה לא היה תושב ישראל.

גרסת התובע

התובע טוען כי בפועל החל לגור עם אשתו בנכס ששכר מאבו רמוז ביום 15.11.06, זאת חרף האמור בחוזה השכירות לגבי תחילת תקופת השכירות ולמרות האמור בתצהירו ובתצהיר המשכיר לגבי המועד בו החל לשכור את נכס המשכיר, קרי – 1.12.06.

לתמיכה בגרסתו הביא התובע לעדות את המשכיר, אבו רמוז, שבתצהירו טען כי התובע גר בנכס החל מיום 15.11.06.

ההסבר שהתובע והמשכיר נתנו בתצהיריהם לפער בין מועד תחילת מגוריו של התובע בפועל, לפי גרסתם, לבין תחילת תקופת השכירות לפי חוזה השכירות והתצהירים עליהם חתמו, הוא שאביו של המשכיר הינו מכר ותיק של התובע ועל רקע זה, הסכים המשכיר לוותר לתובע על דמי שכירות למחצית השניה של חודש 11/06 בשים לב לכך שהתובע קיבל על עצמו לצבוע את הדירה על חשבונו. בעדותו הוסיף התובע והסביר כי על רקע הויתור של המשכיר על דמי השכירות למחצית חודש 11/06, לא היה צורך לרשום את התובע כמחזיק הנכס בגזברות העירייה, לצורך רישומו כחייב בארנונה, אלא מיום 1.12.06, ולפיכך נרשם תאריך זה בחוזה השכירות ובתצהירים מיום 20.11.06.

נטל ההוכחה