אדם שתקף מתלונן וירה לעבר ביתו והורשע בעבירות נשק, היזק, פזיזות ורשלנות ירצה 65 חודשי מאסר.

כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין, הנאשם הורשע בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, קרי: עבירות בנשק, עבירות לפי סעיפים 144 (א) ו- (ב) + סעיף 29 לחוק; מעשה פזיזות או רשלנות, עבירה לפי סעיף 338 (5) לחוק; והיזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק.

בקצרה, אציין כי ביום 22.6.12 סמוך לחצות, ברחוב הראשי בג'אסר אזרקה, תקף הנאשם את מוחמד ג'ורבאן [המתלונן], קילל אותו והיכה אותו באמצעות אגרופו בעינו, צווארו, אפו, ידו וכתפו ואיים עליו בפגיעה.

כעבור ימים ספורים, ב- 26.6.12 סמוך לשעה 23:15, הגיע הנאשם ביחד עם "אחר", סמוך לבית המתלונן בג'אסר אזרקה. האחר החזיק בידו אקדח שחור טעון, בקוטר 9 מ"מ, מחסנית נוספת ו- 11 כדורים וירה 10 כדורים לעבר בית המתלונן וכן כדור נוסף לכיוון שער בית המתלונן, שפער בו חור, כשבבית היו המתלונן, בנו הקטין, אחיינו הקטין ואחיו. כל זאת, כשהנאשם נכח במקום והיה שותפו של ה"אחר" למעשים.

משפטו של ה"אחר", שנעצר בשלב מאוחר יותר, טרם הסתיים.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה הגיש כראיות לעונש, גיליון ר"פ של הנאשם, כתב אישום ופסק דין, הכוללים מאסר מותנה בר הפעלה.

ב"כ המאשימה טען כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל אחד מהאירועים, כמצוות החוק. 

לטענתו באירוע הראשון, התקיפה, המתחם נע בין 18 עד 30 חודשים. התקיפה בוצעה בשעת לילה וללא התגרות מצד המתלונן, לוותה באלימות מילולית, קללות ואיומים והיה בה היבט משפיל, תקיפה לאזור רגיש, הפנים. הוא הפנה לתעודה הרפואית ת/2.

לעניין אירוע הירי, טען כי מתחם הענישה נע בין 4 ל- 7 שנים. הפרקליט ציין שקיימת סכנה ממשית בירי. מדובר בשימוש בצוותא בנשק מסוכן, קליבר 9 מ"מ, בוצעו לפחות 11 יריות, כשאחד הקליעים פגע אף בבית עצמו ועבר את החצר. ביתו של אדם הוא מבצרו ומדובר בירי לעבר בית, בו מתגוררים המתלונן ומשפחתו. הקטין ח' היה בן 14 ונאלץ להתחבא מאחורי רכב בעת האירוע. עוד הפנה לעדותו של עאדל, שתיאר את ההלם המתמשך שלו באירוע.

עוד ציין כי על אף שהשותף היה היורה, חלקו של הנאשם לא נופל בהרבה. הנאשם לא נטל אחריות וניהל הוכחות. הנשק לא אותר עד היום, דבר המצביע על מסוכנות מתמשכת.

ב"כ המאשימה טען שהנאשם ריצה עונש מאסר וגם מאסר מותנה לא הרתיע אותו. לדבריו, יש להשית על הנאשם עונשים ברף העליון, מאסר בפועל ומותנה, בגין כל אחד מהאירועים באופן מצטבר ולהפעיל את המאסר המותנה במצטבר. עוד ביקש פיצוי למתלוננים.

ב"כ הנאשם הפנה לכך שלא הוכח שהנאשם אחז או נתן מחסנית לאחר. לדבריו, חלקו היחסי של הנאשם קטן ויש להתחשב בכך.

באשר לאירוע התקיפה, מדובר באירוע ברף נמוך ביותר. הנאשם נתן שני אגרופים ונגרמה חבלה מינורית. לטעמו, בעבירה מסוג זה של תקיפה ואיומים, רף הענישה נע בין מאסר מותנה לבין שנת מאסר. נוכח העובדה שבגין האירוע הראשון יש להפעיל את המאסר המותנה, ביקש הסנגור להטיל עונש מאסר חופף כולו ל- 10 חודשי המאסר המותנה.

עוד טען הסנגור, שלנאשם אין עבר פלילי מכביד. הנאשם בשנות ה- 30, לחובתו רק שתי הרשעות קודמות וחלפה תקופה לא קצרה מאז תום מאסרו הקודם ועד לאירוע זה.

הנאשם נשוי ואב ל- 6 ילדים, בגילאים 6 - 14 שנים. 

עוד טען הסנגור שיש לזקוף לזכות הנאשם ולקולא את התקופה הארוכה שהיה במעצר בית מלא, לאחריו ועד ה-16.7.13, בהרחקה מכפרו, בחיפה. רק אז אושר לו לשוב למשפחתו וכן שהנאשם חולה כרוני, היה מאושפז בפרק הזמן שהיה במעצר בית ואף ביקר בבתי חולים ויש להתחשב בכך. המסמכים הרפואיים הוגשו (גם לב"כ המאשימה), במסגרת בקשות בתיק המעצר, לאשפוז וטיפול

רפואי בתיק המעצר.

עוד טען הסנגור כי מדובר בירי באוויר לעבר בית המתלונן, לא היה סיכון כלפי מי מהמתלוננים. מדובר בשעת לילה, "האחר" היה מי שירה לכיוון הבית. הנאשם עמד לצידו והורשע רק כשותף למעשה. עוד טען, כי הפסיקה שהגישה התביעה, אינה הולמת את נסיבות מעשי הנאשם.

לטעמו של הסנגור, מתחם הענישה באירוע הירי צריך לנוע בין שנה לשלוש שנות מאסר ובעניינו של הנאשם, העונש צריך לעמוד על הרף התחתון, נוכח חלקו היחסי הקטן באירוע.

הוא הפנה לפסיקה מתאימה.