אדם נ' בלס

פסק דין

1. ב-1.2.10 רכשה התובעת 3 זוגות נעלים מהנתבע, תמורת 1550 ₪, ולהלן פרטי הנעלים:

א. מגפים בצבע שחור – 300 ₪ ("הזוג השחור")

ב.מגפים בצבע כחול – 1000 ₪ ("הזוג הכחול")

ג.זוג קבקבים בצבע כסף – 250 ₪ ("הקבקבים").

לטענת התובעת, כעבור שבוע רצתה להחליף את הזוג הכחול "אשר בהן לא עשיתי כל שימוש שכן לאחר שהגעתי לביתי והסתבר לי כי הן לא מה שרציתי ולא מצאו חי בעיני" (כתב התביעה, עמוד 1).

2. התובעת סבורה שבידיה זכות בלתי מוגבלת לבצע את ההחלפה, אולם הנתבע סבר אחרת, והפנה את תשומת לב התובעת שדובר במכירה במבצע וזכותה להחליף את הזוג הכחול רק בנעלים זהות בצבע אחר.

3. התובעת פנתה לאמו של הנתבע, אשר מנהלת את החנות יחד עמו, ולטענת התובעת בכתב התביעה, אמו של הנתבע הסכימה להחלפה, אך תוך מספר דקות חזרה בה מהסכמתה.

התובעת אף ביקשה להחליף את הזוג השחור, אשר לטענתה השתפשפו לאחר שימוש של כ-5 פעמים לכל היותר. גם בקשה זו סורבה.

התפתח ריב קולני והתובעת התבקשה לצאת את החנות, וכאשר סירבה אֶם הנתבע הזמינה משטרה, ורק כאשר הגיעה שוטרת למקום – התובעת הסכימה לצאת.

4.על סמך האירועים האמורים, התובעת עותרת ל-4300 ₪. הסכום בנוי ממחיר הזוג השחור, מחיר הזוג הכחול, ופגיעה בשמה הטוב.

5. עמדת הנתבע ואמו, אשר מסרו עדותם בבית המשפט, היתה שמדיניות החנות לגבי החזרים מפורטת בהודעה שתלויה במספר מקומות בחנות, ולפיה בין היתר:

א. "זיכויים תקפים פרט למבצעים וסוף העונה".

ב. "החלפות יבוצעו תוך שבוע ימים מיום הקניה בצירוף חשבונית בלבד".

ג."אין החזר כספי".

לטענת הנתבע ואמו, הודעות אלו קיימות בחנות זמן ממושך ולא נתלו כתוצאה מהגשת התובענה כטענת התובעת.

באשר לזוג הכחול, הקניה בוצעה ב-1.2.10 והתובעת חזרה לחנות כעבור 21 יום, לכן אֶם הנתבע סרבה להחליף את הנעל והפנתה את התובעת לשלטים בחנות.

באשר לזוג השחור, האֶם העידה שלא הגיעו לדון בו מכיוון "שהתלקחו העניינים".

6.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתו לדחות את התביעה ולהלן נימוקיי:

א.לא היתה בפיה של התובעת תלונה בקשר לזוג הכחול, מלבד שהיא שינתה את דעתה לגביו. אין די בכך להעניק לה זכות להחזיר ולהחליף לכל נעל אחרת שתרצה.