אדם ואח' נ' זלבינגר ואח'

פסק דין

1.בפני תביעות הדדיות של בעלי הדין בקשר לחוזה שכירות שנחתם ביניהם בקשר לדירה בבעלות הנתבעת (להלן: "החוזה").

תקופת השכירות היתה מ-15.1.12 – 14.1.13. כמו כן הוסכם על תקופה מאורכת שהייתה אמרוה להסתיים ב-14.1.14.

התובעים התחייבו לשלם 5,500 ₪ דמי שכירות לחודש, אם כי על פי תנאי החוזה דמי השכירות "בגין התקופה המוארכת יעלו כ-5%" (סעיף 3 ג' לחוזה).

התובעים טוענים שהנתבעת הפרה את החוזה במובן שלא טיפלה כראוי בתלונותיהם בקשר למצב הדירה ובעיקר לא תקנה נזקים שנבעו מרטיבות ועובש.

הנתבעת לעומת זאת טוענת שהייתה מוכנה לבצע עבודות השיפוץ – אך התובעים סירבו לשתף פעולה עם השיפוצניק. כמו כן היא טוענת שכל טענותיהם של התובעים החלו רק כאשר היא דרשה את עלות שכר הדירה בעת חידוש תקופת השכירות.

בסופו של דבר התובעים עזבו את הדירה באמצע תקופת החוזה ב-31.7.13 – הצדדים ניסו מספר רב של פעמים להגיע להסדר ביניהם – עם עזרת עורכי דין ואחרים -אך לא הצליחו.

2.בתביעתם התובעים עותרים ל-29,000 ₪. הסכום בנוי כדלקמן:

א. עלות העברה מהדירה לדירה אחרת 2,500 ₪.

ב. דמי תיווך 4,500 ₪.

ג. הפחתה, בדיעבד, של 1/3 מדמי השכירות ששלמו מאוקטובר 2012 עד פנוי הדירה 20,000 ₪.

3.הנתבעת בתביעתה הנגדית עותרת לסכום של 32,000 ₪ ללא כל פירוט – אם כי בעת הדיון הנתבעת טענה שהסכום מגיע לה עבור עוגמת נפש, ואחר כך היא הוסיפה: "לקחתי עו"ד, שילמתי לאינסטלטור, חברות ביטוח ששילמתי כסף, הבאתי שיפוצניק שסגרתי א יתו שאשפץ את הבית."

4.לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכי התיק החלטתי לדחות את התביעה ואת התביעות שכנגד ולהלן הנימוקים לכך:

א. במשך תקופת השכירות התובע טען שהתלונן על ליקויים בדירה, ובדרך כלל בעלה של הנתבעת היה מטפל בבעיות, אך אחר כך בעלה חלה. כך יצא שביום 18.2.13 התובעים פנו בכתב לנתבעת בדרישה מפורטת לבצע תיקונים רבים בדירה. בעיית הרטיבות זכתה לפירוט מפורט באותו מכתב.

פניה זו זכתה לתגובה סבירה ומנומסת של הנתבעת ביום 26.2.13 ובסעיף אחרון היא מבקשת לקבוע פגישה על מנת לבדוק את הליקויים.

ב. על פי התמונות שצורפו לכתב התביעה, אין ספק שהיו בדירה ליקויים משמעותיים – בעיקר רטיבות ועובש, ואין ספק שזאת הייתה חובתה של הנתבעת לתקן את אותם ליקויים.

ג. מכלל הראיות בתיק הגעתי למסקנה שהנתבעת אכן הייתה מוכנה לבצע את התיקונים ואף קבלה הצעה מפורטת בסכום של 5,500 ₪ מאת מר סעיד זמל. מר זמל העיד לפני שהוזמן לבצע את התיקונים. "לא ביצעתי עבודה בשטח. סיכמנו ונתנו לי אישור להתחיל לעבוד סיכמנו עם הדייר מתי להתחיל. הוא לא אפשר לי. לא ביצעתי שום עבודה בדירה". (עמ' 4 שורות 10-12).

התובע מסביר את סירובו בכך שהוא אדם עובד "ולא יכול להיות בבית במשך ימים שלמים היא לא נתן לנו לוח זמנים" (שם שורות 26, 27).

בכל הקשור לתיקון מקובלת עלי טענת הנתבעת ומר זמל שהתובע, מסיבות השמורות עמו, סירב לאפשר את התיקון. כמו כן התובע היה ער לזכותו לבצע תיקונים על חשבונות ולקזז את ההוצאה מדמי השכירות, וגם זה לא עשה. כאשר דייר לא מאפשר לבעל בית לבצע תיקון, אין הוא יכול לקבל פיצוי עבור לקויים במושכר.

ד. באשר ליתר טענות התובעים: