אדלר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.עניינה של התובענה הוא בשאלה אם התובעת זכאית לקצבת ילדים בגין בתה, לתקופה שמיום 21.7.03 ועד יום 31.10.09. התביעה בגין תקופה זו נדחתה על ידי הנתבע, על יסוד הוראת סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2.להלן העובדות המוסכמות על הצדדים:

א.התובעת היגרה לארצות הברית בשנת 1994, שם נולדה בתה (בשנת 1996). בעקבות עזיבתה לארצות הברית, הנתבע הכיר בתובעת כ"לא תושבת" לתקופה שמיום 7.12.1994.

ב.לימים, התובעת ובעלה התגרשו ובעקבות זאת, התובעת ובתה חזרו לישראל.

ג.התובעת שבה מארצות הברית עם בתה, ביום 21.7.2003.

ד.ביום 1.10.03 הנתבע הודיע לתובעת שהוא מכיר בה כתושבת ישראל מיום 22.7.2003.

ה.ביום 22.10.2003 התובעת פנתה לדואר ונרשמה לקופת חולים מכבי, כולל בתה. בהתאם, הוסדר ביטוחה של בתה של התובעת בקופת חולים מכבי, על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994, החל מחודש ינואר 2004.

ו.ביום 19.1.2004 התקבל אצל הנתבע מידע ממשרד הפנים על בתה של התובעת, על פי רישום שבוצע במשרד הפנים ביום 8.1.2004. בעקבות קבלת המידע על הבת, ביצעה מערכת הבריאות אצל הנתבע שיוך ושייכה את הבת לקופת חולים מכבי, יחד עם התובעת.

ז.התובעת הגישה תביעה לקצבת ילדים ביום 10.11.2010. הנתבע אישר את תשלום הקצבה רטרואקטיבית, החל מיום 1.11.09.

3.להשלמת התמונה העובדתית נבהיר כי על פי המסמכים שהוצגו, בשאלון לקביעת תושבות (טופס בל 626, מיום 10.8.03; נ/1), התובעת ציינה שיש לה "ילדה בת 7 שנולדה בארה"ב ויש לה רק אזרחות אמריקאית ועדיין לא רשומה בתעודת הזהות שלי".

במכתב נוסף, שככל הנראה (על פי סימני פקס בראש העמוד, ככל שהתאריך היה מעודכן במכשיר), נשלח לנתבע ב 20.9.03 (נ/2), התובעת כתבה את הדברים הבאים:

"בהמשך לשיחתנו אני מצרפת מכתב מבית הספר של הילדה שמראה כי היא רשומה לשנת הלימודים הקרובה.

אני מבקשת תושבות עבור עצמי כדי שאוכל להירשם לביטוח בריאות. במקביל רישום הילדה נמצא בתהליך במשרד הפנים."

4.לטענת התובעת, די בכך שהנתבע ידע על כך שהבת נרשמה במשרד הפנים כבר בינואר 2004, על מנת לקבל את התביעה. מדובר במערכת הבריאות של הנתבע אשר ביצעה שיוך של הבת לקופת חולים מכבי יחד עם התובעת, כלומר שהנתבע יכול לבצע אקט יזום ופוזיטיבי אף ללא הגשת תביעה וללא מילוי טופס בל 666.

עוד נטען כי לא הוכח שהתובעת קיבלה הודעה או התראה שעליה לסור לסניף המטפל ולהסדיר את נושא רישום הבת. כלומר, לתובעת לא היתה ידיעה כלשהי דבר זכאותה לקצבת ילדים בעד בתה, שאם לא כן, היתה פונה לנתבע ללא דיחוי. הנתבע אף לא עשה דבר על מנת להודיע לתובעת על זכאותה לקצבת ילדים.

התובעת הוסיפה וטענה תקנה 5 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ"ח - 1998, מאפשרת זכאות לקצבה ללא צורך בהגשת תביעה, כשעילת הזכאות לקצבה מעוגנת במסמך רשמי. טענת הנתבע כי הזכאות לקצבת ילדים מותנית בבדיקת תנאים נוספים נטענה בעלמא, במיוחד כשמדובר בקצבת ילדים המשולמת לכל הורה מבוטח בגין ילדו שהוא תושב ישראל.

ביחס לפסיקה עליה הנתבע הפנה (עניין גלעדי ועניין ברש), נטען כי באותם מקרים הנתבע הודיע למבוטחים על זכיותיהם והם אלה שהשתהו במיצוי זכויותיהם – מה שלא קרה בעניינה של התובעת.

4.לטענת הנתבע, תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), תשנ"ח -1998, קובעות כי תביעה לגמלה תוגש בטופס שהורה עליו הנתבע וכי בטופס יצוינו כל הפרטים הנדרשים ויצורפו כל המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות.

התובעת לא פנתה לנתבע ולא הגישה תביעה לקצבת ילדים. פנייה למשרד הפנים, תשלום ברשות הדואר או פניה לכל גורם אחר לא יכולה לבוא במקום הפנייה לנתבע והיא אינה יכולה להקים זכות לקצבת ילדים או כלל גמלה אחרת.