אדירי נ' שרון ואח'

החלטה

1.בפניי בקשה לתשלום תכוף.

המבקשת, ילידת 1959, נפצעה בתאונת דרכים ביום 5.7.09 בהיותה הולכת רגל.

בבקשתה עותרת המבקשת לפסיקת תשלום תכוף, אשר יספיק לענות על צרכיה עד להכרעה בתביעה שהוגשה בחודש יוני 2012.

2.המבקשת נפגעה בעמוד שדרה גבי ומותני וסבלה משברי דחיסה בחוליות T10-T11 בעקבות זאת עברה ניתוח לקיבוע החוליות. לאחר התאונה אושפזה המבקשת בבי"ח הממשלתי בנהריה מיום 5.7.09 ועד ליום 13.7.09 ובהמשך אשפוז נוסף מיום 31.1.11 עד ליום 3.2.11.

מומחה מוסכם אליו פנו הצדדים, עוד לפני הגשת התביעה, קבע כי המבקשת סובלת מנכות אורטופדית צמיתה בשיעור של 35%. לטענת המבקשת, בעקבות התאונה סובלת אף מכאבי ראש תכופים ומתסמונת PTSD. לטענתה מטופלת במרכז לבריאות הנפש בנהריה.

3.לטענת המבקשת, בעקבות מצבה הרפואי היא מתקשה בניידות ובתפקוד היומי השוטף ונזקקת לעזרת בני משפחה באופן קבוע. בעבר קיבלה סיוע בעזרה ביתית ממחלקת הרווחה ברשות המקומית אולם הסיוע האמור נפסק זה מכבר.

לטענת המבקשת, עבדה עובר לתאונה בעבודות משק בית והשתכרה סך של כ – 4,000 ₪ לחודש, אולם לא דיווחה על הכנסתה זו ולפיכך אין בידיה לצרף תלושי שכר להוכחת הטענה. כיום היא מתקיימת, לטענתה, מקצבת הבטחת הכנסה ומקצבת נכות כללית ולאור העובדה שהיא מצויה בהליך שיקומי רפואי ארוך, נגרמות לה הוצאות נסיעה, הוצאות רפואיות והוצאות מחייה.

4.ביום 21.12.09 קיבלה המבקשת תשלום תכוף חד פעמי בסך 5,466 ₪. מאז פנתה אל המשיבה בדרישה לתשלום תכוף, אך נענתה בסירוב.

לטענת המבקשת, נגרמו לה הוצאות רבות לצורכי מחיה, עזרה בבית, נסיעות והוצאות רפואיות. המבקשת אינה מפרטת את סכומי ההוצאות שנגרמו לה בגין כל אחד מהסעיפים המפורטים.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה לא עמדה המבקשת בנטל ההוכחה המוטל עליה בבקשה מסוג זה. המבקשת לא צירפה לבקשתה מסמכים או אסמכתאות התומכות בבקשה, שיש בהם כדי להעיד על צורך בתשלום תכוף, בהתאם למפורט בסעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי תשלום תכוף נועד לצורך הוצאות חירום הצופות פני עתיד.

6.עוד טוענת המשיבה, כי התאונה קרתה לפני שלוש שנים וכי בהתאם לסעיף 5ה(ב) לחוק פיצויי לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 ביהמ"ש לא יפסוק תשלום תכוף לנפגע בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות התאונה.

7.המשיבה מאשרת כי המבקשת פנתה אליה בדרישה לתשלום תכוף בחודש יולי 2010 אך נענתה כי הדרישה אינה ערוכה כדין, וכי פניה מפורטת נערכה רק ביום 8.11.10, אז השיבה המשיבה כי לאור העובדה שלא הוכח שנגרם הפסד שכר ולאור העובדה שהמבקשת קיבלה עזרה ללא תשלום ממחלקת הרווחה, נדחתה פנייתה.

8.ביחס להוצאות בגין טיפולים רפואיים ותרופות שהמבקשת זקוקה להם, טוענת המשיבה כי המבקשת צירפה לבקשה קבלות בודדות, המעידות כולן על תשלום השתתפות עצמית בסכומים נמוכים, וזאת משום שבהיותה מבוטחת של קופת חולים מכבי, המבקשת זכאית לקבלת הוצאות רפואיות במסגרת סל הבריאות בקופת החולים בהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו – 2010) התשס"ט 2009. כמו כן מפנה המשיבה לפסיקה בנדון.

9.עוד טוענת המשיבה כי עובר לתאונה הגישה המבקשת תביעה לתשלום הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי ושם הצהירה כי מזה שנה וחצי אינה עובדת, בשל מצבה הבריאותי (טופס התביעה התקבל וסומן מש/1). לפיכך טוענת המשיבה כי לא הוכח, בשלב זה, הפסד השתכרות של המבקשת וטענות המבקשת ביחס לפסיקה המכירה בהפסד השתכרות שאינה מדווחת אינן רלוונטיות בשלב זה של הדיון.

דיון:

10.סעיף 5ה(ב) לחוק הפיצויים קובע כי ביהמ"ש לא יפסוק תשלום בעד תקופה העולה על שנתיים מיום קרות התאונה, אולם בס"ק (ג) נקבע כי ביהמ"ש רשאי, מטעמים שיירשמו, לשנות את התקופה הקבועה בס"ק (ב). מדובר בטעמים שיירשמו ולא בטעמים מיוחדים. ראו לעניין זה ע.א. 358/89 בר זאב (קטינה) נ' מוחמד פ"ד מד(2)612.

בענייננו, חלפו למעלה משנתיים ממועד התאונה, ולא מצאתי בין נימוקי הבקשה אף כפי שנשמעו בסיכום הדיון מפי ב"כ המבקשת, הסבר או ראיה לכך שבחלוף שנתיים ממועד התאונה חלה החמרה במצבה של המבקשת, באופן המצדיק פסיקת תשלום תכוף כעת. התביעה הוגשה זה עתה, אך חוות דעת רפואית בתחום האורטופדי נקבעה על ידי מומחה, בהסכמת הצדדים, עוד טרם הגשת התביעה, ולא נראה כי בירור התביעה יארך זמן רב.

11.מטרתו של התשלום התכוף הינה להבטיח את צורכי המחיה הבסיסיים של הנפגע המוגדרים כצורכי מזון, לבוש ומגורים עד להכרעה בתיק העיקרי. התשלום התכוף לא נועד לפצות את הניזוק על מלוא הפסדי ההכנסה שנגרמו לו בפועל ולפיכך בשלב זה מוקדם לעסוק בשאלה האם הוכיחה המבקשת הפסד השתכרות חרף העובדה שלטענתה השתכרה עובר לתאונה שכר שלא דיווחה עליו לרשויות המס. ראו לעניין זה בר"ע (י-ם) 4130/02 נוגה חברה לביטוח בע"מ נ' יונה (2002) וכן ת.א. (חי') 4898/08 הואש נ' הכשרת הישוב בע"מ חברה לביטוח (15.11.10).

12.נטל ההוכחה, כאמור, מוטל על המבקשת, וזו לא הצליחה להוכיח כי קיים צורך לפסוק לה סכום כלשהו לצורכי מחיה, מזון, לבוש, או מגורים ואף לא לצורך הוצאות רפואיות. בעקבות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו – 2010) התשס"ט 2009 מכוסות כל הוצאותיה הרפואיות של המבקשת, הנובעות מהתאונה, על ידי קופ"ח בה היא חברה. לבקשה לא צורפו קבלות המעידות על תשלום בגין הוצאות רפואיות החורגות מהשתתפות עצמית סמלית במספר קבלות בודדות בלבד.