אדיר מבנים נידים בע"מ נ' א. עמית ושות' חברה לבנין ופיתוח בעמ

החלטה

1.בפניי בקשה למחיקת כותרת התביעה "סדר דין מקוצר", כך שהתביעה תועבר לבירור במסגרת של תביעה בסדר דין רגיל.

2.טוענת המבקשת בבקשתה כדלקמן:

א.התביעה מסתמכת על המסמכים הבאים:

ההסכם בין המשיבה לבין המבקשת כראייה להתקשרות – נספח א'.

שני חשבונות ערוכים על ידי המשיבה – מסמכים ב-ג לכתב התביעה.

ב.שני החשבונות ערוכים על ידי המשיבה ולא על ידי המבקשת.

ג.הסימונים המופיעים על שני החשבונות אינם מעידים כי הם חשבונות מאושרים, שכן הסימונים הם חלקיים בלבד, לא על כל החשבון והם נעשו על ידי גורמים שונים ולאו דווקא על ידי המבקשת.

ד.בנסיבות אלה יש לומר שלא צורפה כל ראייה בכתב מטעם המבקשת, ומטעם זה התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

3.המשיבה הגיבה לבקשה וציינה כדלקמן:

א.עסקינן בתביעה על סכום קצוב, ודי אם יצורף לה הסכם או מסמך אחר המלמד על התקשרות בין הצדדים. הסכם כנ"ל צורף לכתב התביעה (נספח א'), ועליו חתומה המשיבה. די בכך כדי להקים את דרישת הראייה בכתב לעילת התביעה.

ב.עסקינן בסכום קצוב, הגם שיתכן ואינו מוסכם על ידי המבקשת. אין בכך כדי לפסול את התביעה מלהיות מוגשת בסדר דין מקוצר.

4.המבקשת השיבה לתגובת המשיבה כדלקמן:

א.אין מחלוקת כי ישנו הסכם בין הצדדים, ועצם קיומו אינו תורם דבר לבירור התביעה.

ב.עילת התביעה מבוססת על חשבון סופי ומאושר המשקף לכאורה כמויות אמיתיות של עבודה שביצעה המשיבה ובעבורה היא תובעת שכר מהמבקשת.

דא עקא שהחשבונות שצורפו על ידי המשיבה לכתב תביעתה אינם חתומים על ידי הנתבעת, ולכן אין לומר כי קיימת ראשית ראיה בכתב שיצאה מתחת ידי המבקשת, כדי להצדיק הגשת התביעה בסדר דין מקוצר.

דיון והכרעה

5.שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל, ולהלן אפרט את נימוקי.

6.תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת מהן התביעות שיכולות להיות מוגשות בסדר דין מקוצר כדלקמן:

"ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: