אדיב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהתכנסותה ביום 14.12.11, קבעה למערערת דרגת נכות בשיעור של 35%, בגין פגיעה בעבודה משנת 2009.

2.המערערת טוענת, כי הועדה נשוא הערעור לא היתה מוסמכת להפחית את אחוזי הנכות, לעומת החלטת הועדה מיום 13.07.11, מאחר והועדה נשוא הערעור התכנסה, לטענת המערערת, אך ורק לדון בהפעלת תקנה 15.

3.ב"כ המשיב טוענת כי דין הערעור להידחות, מאחר והועדה נשוא הערעור התכנסה בשתי ישיבות, בעקבות ערר המערערת על החלטת הועדה מדרג ראשון ובסופו של דבר, הועדה נשוא הערעור קבעה דרגת נכות גבוהה יותר מהחלטת הועדה מדרג ראשון וממילא הוועדה התכנסה כדי לדון בערר המערערת על החלטת הוועדה מדרג ראשון.

4.הועדה נשוא הערעור התכנסה בשתי ישיבות. הישיבה הראשונה ביום 13.07.11 באותה ישיבה הועדה לא סיכמה החלטתה וביקשה לקבל את המלצת ועדת הרשות. לאחר קבלת המלצת ועדת הרשות, שהתכנסה ביום 20.09.11 (ועדת הרשות המליצה לא להפעיל את תקנה 15 במלואה) התכנסה שוב הועדה נשוא הערעור, ביום 14.12.11, וקבעה את דרגת הנכות היציבה של המערערת.

5.לשלמות התמונה, להלן החלטת הועדה בישיבתה הראשונה ובישיבתה השנייה.

הועדה בישיבתה הראשונה ביום 13.07.11, שמעה את המערערת ובא כוחה וכתבה בפרק הסיכום והמסקנות:

"סיכום ומסקנות - הועדה מקבלת את ערר המערערת וקובעת כי נכותה כיום מתאימה לנכות בשיעור 30% לפי סעיף 37(7)ג', וכן 10% לפי סעיף 37(1)א I בגין הגירוי השורשי שהודגם גם בבדיקת ה-EMG.

כמו כן הועדה קובעת נכות בשיעור 5% לפי סעיף 75(1) א-ב מותאם בגין הצלקות הניתוחיות בגב.

דיון בהפעלת תקנה 15 / 16 – הועדה מבקשת המלצת ועדת הרשות."

הועדה לא סיכמה את דיונה והתכנסה שוב, כאמור, ביום 14.12.11 וכתבה, בפרק הסיכום והמסקנות:

"כמפורט בפרוטוקול הועדה מיום 13.07.11 הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות בשיעור 30% לפי סעיף 37(7)(ג) ומזה הוועדה מנכה מחצית = 15% לפי סעיף 37(7)(ב)-(ג) מותאם וזאת לאור עברה הרפואי המתועד בתיקה הרפואי. יש לציין כי גם ב-18.10.09 – בסמוך לתאונה הנדונה (כשבועיים וחצי קודם לתאונה) קיימת תרשומת על ביצוע CT חוזר שבו הודגמו בלטי דיסק ולחץ על השורש העצבי והגבלה בתנועות ע"ש מותני.

כמו כן נכות נוירולוגית בשיעור 10% לפי סעיף 32 (1)א I ומזה מנכה 5% לפי אותו סעיף במחצית וזאת לאור גירוי עצבי מתועד (SLR – 50 מעלות – 18.10.09) ונכות בשיעור 5% לפי סעיף 75(1) א'-ב' מותאם בגין צלקת ניתוחית.

דיון בהפעלת תקנה 15 / 16 – הועדה עיינה בפרוטוקול הוועדת רשות מיום 20.09.11 ואינה מקבלת אותה. הוועדה קובעת כי יש מקום להפעיל תקנה 15 במלואה מאחר ולמרות העבר הרפואי עבדה, והפסקת העבודה הינה לאחר התאונה הנדונה."

בסופו של דבר קבעה הוועדה-

30% לפי סעיף 37(7)(ג),בניכוי מצב קודם בשיעור של 15%, לפי סעיף 37(7)(ב)-(ג).

10% לפי סעיף 32(1)א I, בניכוי מצב קודם, 5% לפי סעיף 32(1)א' I, מותאם במחצית.

5% לפי סעיף 75(1)א-ב.

והפעלת תקנה 15 במלואה.

6.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה. הועדה נשוא הערעור התכנסה בשתי ישיבות וההחלטה הקובעת היא ההחלטה מיום 14.12.11.