אדזיאשוילי נ' מזוז ואח'

פסק דין

כללי

1. התובעת, ילידת 1933, גמלאית, נפגעה בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 8.12.02 כאשר רכב מספר רישוי 90-129-19 שהיה נהוג על ידי הנתבע 1 פגע בה ובבעלה המנוח (אשר קיפח את חייו בתאונה) עת חצו את הכביש. השימוש ברכב היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: המבטחת).  אירוע זה יקרא להלן: התאונה.

אין חולק כי התאונה מהווה תאונת דרכים במובן המונח בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) וכי קיים כיסוי ביטוחי. המחלוקת נעוצה בשאלת גובה הנזק בלבד.

2.ייאמר כבר עתה, כי בהיות התובעת גמלאית, עיקר המחלוקת נוגעת לפיצוי לו היא זכאית בגין עזרת הזולת.

המצב הרפואי

3.ממקום התאונה הועברה התובעת לחדר המיון של בית חולים רמב"ם בחיפה, שם התלוננה על כאבים בכתף ימין ובגב. בבדיקה נמצאו שריטות קלות במצח ושפשופים בשוקיים. בוצעו CT ראש ואולטרסאונד בטן-חזה שהיו תקינים. בבדיקות CT של עמוד שדרה צווארי, חזה ובטן אובחנו שברים בזיזים הרוחביים בחוליות D1-C7 מימין, שברים בזיזים רוחביים בחוליות L2-L3 משמאל ושבר בכתף ימין.

מיום התאונה ועד ליום 17.2.02 אושפזה התובעת בבית חולים רמב"ם ומשם הועברה לצרכי שיקום לבית חולים אלישע, בו אושפזה עד ליום 10.1.03. סה"כ נזקקה התובעת לאשפוז במשך שלושים וארבעה ימים.

4.במהלך האשפוז בבית החולים אלישע קבלה התובעת טיפולי פיסיותרפיה וריפוי בעיסוק. עם שחרורה נרשם בהערכה התפקודית (נספח א' לתצהירה) כי נותרו מגבלה וכאבים בכתף ימין וכאבים בגב וברגליים. כן נרשמו תלונות התובעת על סחרחורות בשינויי תנוחה ומעברים. בדוח טיפולי ריפוי בעיסוק נרשם כי "מתהלכת בעזרת הליכון גלגלים. מתקשה בקימה עצמאית מהמיטה. זקוקה לעזרה חלקית ברחצה. בלבוש – זקוקה לעזרה חלקית או לאביזרי עזר. זקוקה להמשך שיקום של כתף ימין. זוהי היד הדומיננטית שלה. זקוקה לתרגול נוסף של תפקודי יום-יום בבית".

התובעת שוחררה בהמלצה לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות, טיפול פיסיותרפי שלוש פעמים בשבוע למשך שלושה שבועות וטיפול תרופתי.

5.לאחר שחרורה קבלה התובעת טיפולי פיסיותרפיה בבית על ידי יחידת טיפולי בית של קופת חולים וכן המשיכה במעקב רפואי בקופת חולים. מיום שחרורה ולמשך שלושה שבועות, עד ליום 1.2.03, קיבלה עזרה סיעודית במימון המבטחת. החל ממועד זה אושר לתובעת טיפול על ידי מטפלת סיעודית מטעם המוסד לביטוח לאומי בהיקף של עשר שעות שבועיות (דהיינו שעתיים ביום למשך חמישה ימים בשבוע) עד ליום 1.6.04, עת הופסק הטיפול מחמת שינויים בתנאי הזכאות. החל מחודש פברואר 2006 החלה התובעת לקבל שוב עזרה סיעודית מטעם המוסד לביטוח לאומי באותו היקף שאושר לה קודם לכן.

6.אין חולק, כי הגם שהעזרה הסיעודית אושרה לאחר התאונה הנדונה סובלת התובעת ממגוון בעיות רפואיות אשר לבדן הצדיקו את הסיוע.

מעיון בתיק הרפואי עב הכרס של התובעת עולה, כי עובר לתאונה סבלה מתחלואים רבים: מזה שנים חולת סכרת בעטייה נפגעה ראייתה. לאחר התאונה וללא קשר אליה התעוורה בשתי עינייה. כן סובלת התובעת מיתר לחץ דם ומבעיות לב; עוד לפני התאונה הופיעו שינויים ניווניים בכתפיים, בעמוד שדרה צווארי ומתני ואף אובחן בלט מרכזי בין חוליות 5L – 1S. כן נזקקה לניתוח בכף יד שמאל וניתוח לכריתת ציסטה בשחלות.

חוות דעת המומחים

7.התובעת הגישה בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית משפט, ולבקשתה מונו מומחים בתחום האורטופדיה (דר' בני ברנפלד) ובתחום הנוירולוגיה (דר' בעז וולר).

 8.דר' ברנפלד סבר כי לתובעת נכות צמיתה בשיעור 42% (משוקללת) מתוכה יש לייחס לתאונה הנדונה מחצית בלבד. דר' וולר הגיע לכלל מסקנה, כי בעקבות התאונה לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי. עם זאת, נוכח תלונותיה על סחרחורות המליץ על מינוי מומחה בתחום אף-אוזן וגרון ברם התובעת לא עמדה על מינוי בתחום זה.

9.מחוות דעתו עולה כי דר' ברנפלד מצא אצל התובעת מגבלות בתנועות עמוד שדרה צווארי בצורה בינונית והעריך את נכותה בשיעור 20% לפי סעיף 37(5)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן : התקנות); מגבלות בטווחי תנועות עמוד שדרה מותני במידה קלה והעריך את נכותה הצמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 37(7)(א) לתקנות; הגבלה בטווחי תנועות הכתפיים כתוצאה מפגיעה בשרירי השרוול המסובב בצורה בינונית דו צדדית והעריך את נכותה הצמיתה בשיעור 20% לפי סעיף 42 (1)(ד) לתקנות.

כאמור, ייחס המומחה מחצית מהנכות האורטופדית למצב רפואי קודם, ובסה"כ ייחס לפגיעה בתאונה הנדונה נכות בשיעור 21% לצמיתות.

10.בחקירת דר' ברנפלד בבית המשפט התברר כי בניגוד לקביעתו לא נפגעה התובעת בתאונה הנדונה בכתף שמאל. למעשה בסיכומיה לא חלקה באת כוח התובעת על כך (אם כי היא סבורה שאין בכך כדי להשפיע על גובה הפיצוי). לכן, יש להפחית 10% משיעור הנכות שנקבע על ידו. הנכות הצמיתה האורטופדית המשוקללת הכוללת תעמוד אפוא על 35.2% מתוכה יש לייחס 17.6% לתאונה הנדונה.

11.למען הסר ספק יצוין, כי מעיון במסמכים הרפואיים עולה כי התובעת נפגעה בתאונה בכתף ימין בלבד (ראה סיכום אשפוז מבית החולים רמב"ם וכן תלונותיה במהלך האשפוז בבית החולים אלישע; עדות המומחה בעמ' 10 ש' 10) בעוד שלפני התאונה אובחנו שינויים ניוונים קשים בשתי הכתפיים כולל דלקת כרונית בכתף שמאל שטופלה כבר לפני התאונה הנדונה בהזרקה מקומית של סטרואידים (ראה תיקה הרפואי, מוצג נ/3).