אדום בישראל נ' אוחנה

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב.

התובע הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה כספית נגד הנתבע. על פי האמור בכתב התביעה קיבל הנתבע מן התובע שירות והוא נדרש לשלם עבורו. קרן החוב עמדה על 570 שקלים אולם בשל חלוף הזמן ממתן השירות שוערך הסכום והוא עומד (נכון למועד הגשת התביעה) על 811 שקלים.

הנתבע טען בתצהיר התומך בהתנגדות, כי חתם על התחייבות לתשלום מתוך טשטוש וכי הוא אינו חייב לשלם עבור השירות אותו קיבל מן התובע שכן הוא לא גרם לתאונה וגם לא הזמין אמבולנס.

עוד טוען הנתבע כי חברת הביטוח "אליהו" התחייבה לשאת בהוצאותיו ולבד מכך "אני גם תובע את נזקי הגוף שנגרמו לי" (סעיף 3 לתצהיר).

בדיון ויתר ב"כ התובע על חקירת הנתבע. בסיכומי הנתבע שינה הנתבע חזית וטען, לראשונה, כי הוא כלל לא נפגע בתאונה אלא רק נלווה כנוסע באמבולנס לאחר שהיה פצוע. לטענתו, שוב לראשונה, התובע לא פינה את הנתבע אלא אחר שהיה מעורב אף הוא בתאונה.

דיון והכרעה

דין ההתנגדות להידחות כפי שיפורט להלן.

בסיכומיו התנגד ב"כ התובע לכל הרחבת חזית. מכאן, שאין להידרש לטענות הנתבע כי הוא רק ליווה פצוע אחר מן התאונה והוא עצמו לא קיבל את השירות מן התובע. לטענות אלה, כאמור, אין כל אחיזה בתצהיר הנתבע. מאידך גיסא, הנתבע לא חזר בסיכומיו על הנטען בתצהירו, היינו כי אין לחייבו בתשלום התביעה משום שלא הזמין את השירות ולא גרם לתאונה. טענות אלה הן אפוא טענות שנזנחו בסיכומים ובית המשפט לא ישעה להן (ראו: ע"א 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפוריישן, פ"ד מט (2) 102 (1995)))

נוכח הרחבת חזית אסורה מחד גיסא וזניחת הנטען בתצהיר מאידך גיסא, עולה כי לנתבע אין כל הגנה בהליך זה.

למעלה מן הנדרש אוסיף, כי טענת הנתבע כי הוא כלל לא נפגע בתאונה ורק ליווה פצוע אחר אינה מתיישבת עם הנטען בסעיף 3 לתצהירו של נאמר כי הנתבע "תובע את נזקי הגוף שנגרמו לי".

עוד אוסיף, למעלה מן הנדרש, כי גם אם הנתבע לא גרם לתאונה ולא הזמין את השירות מן התובע, אין בכך כדי להעלות או להוריד. תקנה 4 לתקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס), תשס"ו-2006 ("התקנות") מחילה את התקנות למפרע מיום 1.1.2003. בענייננו, אירעה התאונה בשנת 2004 כך שיש לתקנות תחולה בענייננו. תקנה 1 לתקנות מגדירה "הסעת חירום" החייבת באגרה על פי התקנות, כך: "הסעה בלתי מתוכננת, עקב צורך רפואי פתאומי, וכן הסעת נפטר, למעט אם האמבולנס הוזעק לכתחילה לשם הסעת נפטר, אך לרבות אזעקת אמבולנס שלא נסתיימה בפינוי עקב סירוב להתפנות או שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע". נמצא, כי על פי התקנה, גם מי שלא הזמין את השירות מן התובע ואף לא גרם לתאונה, עשוי להיות חייב בתשלום האגרה אם צורך רפואי פתאומי גרם לאזעקת האמבולנס אל המקום בו מצוי אותו אדם.

סוף דבר: לא ראיתי כי לנתבע יש הגנה אפשרית ולו בדוחק נגד התביעה. מטעם זה אני דוחה את ההתנגדות ומורה כי הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם. הנתבע ישלם לתובע הוצאות ההליך בסך 500 ₪.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ב, 11 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: