אדוואר ואח' נ' הוד ואח'

החלטה בבקשה למחיקת סעיפים מכתב תביעה שכנגד

לפני בקשה למחיקת סעיפים מכתב תביעה שכנגד.

לפני תביעות הדדיות בעילת לשון הרע שמקורן בסכסוך שכנים המתגוררים בבניין ברחוב שלום א"ש 17, תל אביב. התביעה הראשית היא תביעת לשון הרע שהגישה המבקשת כנגד המשיב בטענה שכינה אותה "נוכלת" ו"גנבת" בפומבי והאשימה בגניבת כספים מקופת וועד הבית. התביעה נגדית הוגשה גם היא בעילת לשון הרע בטענה כי המבקשת האשימה את המשיב בזיוף והוציאה דיבתו.

המבקשת ביקשה למחוק את החלקים הנוגעים לתביעת המשיב בגין דברי לשון הרע שנאמרו על ידה, לכאורה, כנגד אימו המנוחה של המשיב. עוד ביקשה המבקשת להורות על מחיקת כתב התביעה שכנגד גם בשל היעדר עילה וקנטרנות וטענו כי הדברים הנטענים כנגדה (המוכחשים), נאמרו בעידנא דריתחא.

המשיב הגיב כי אין הוא תובע כל פיצוי בגין דברי לשון הרע שנאמרו על אימו המנוחה וכי התיאור בא על מנת להוכיח את המסכת העובדתית שבתביעתו. עוד השיב כי אין בית המשפט נוהג לסלק תביעה, בהיות צעד זה קיצוני ומרחיק לכת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה ובתשובה לה,הנני דוחה את הבקשה.:

הנני מקבלת את טענת המשיב כי האמירות המיוחסות למבקשת המתארות דברים שאמרה כנגד אמו המנוחה, אינם מהווים עילת תביעה. בהיותם רקע, האמור לתאר את העובדות, אין למחקם.

באשר לטענה כי יש לסלק על הסף את התביעה בשל היעדר עילה - הכלל הוא כי די בכך שהתובע "יראה" על פני כתב התביעה כי בידו עילה (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא(2) 312). בית המשפט אינו ממהר למחוק או לדחות תובענות על הסף ומעדיף ליתן לבעל הדין את יומו בבית המשפט. בפסיקה נקבע כי אין להורות על מחיקת תביעה מחמת חוסר עילה, מקום שניתן להצילה על ידי תיקונה (ע"א 109/84 ורבר נ' אורדן, פ"ד מא(1) 577). דבר הממחיש את רצונו של בית המשפט ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט.

שני הצדדים הגישו תביעות הדדיות בגין הוצאת לשון הרע. אם כך הוא, מה מותר תביעתה של התובעת על זו של המשיב? משקלן של האמירות יתברר לפני בית המשפט, והצדדים יהיו רשאים לטעון לעניין זה בסיכומיהם ובית המשפט יכריע בכך בפסק דינו.

כאמור, נדחית הבקשה.

ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ב, 18 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: