אדואי ואח' נ' נאמן ואח'

פסק דין

פתח דבר

המדובר בתביעה ובתביעה שכנגד אשר עניינן הסכם עבודה שהתגבש בין מר אדאוי אלי (להלן: "התובע") לבין מר נאמן עזרה, נגר במקצועו (להלן: "הנתבע" או "התובע שכנגד") לבניית מטבח בבית התובע.

טענות הצדדים

בכתב התביעה, שהוגש ע"י התובע ביום 14/07/2010 נטען, כי הנתבע ביצע עבודות נגרות במטבח ביתו הפרטי (להלן: "העבודה"), אך לא סיים את העבודה במועדה וכי המטבח כולו רעוע ומתפרק, לטענת התובע הזמין לביתו 3 נגרים, אשר אמרו לו כולם, כי עליו לפרק את כל המטבח, כולל את השיש ולבנות הכל מחדש. הנתבע בעצמו שלח נציג מטעמו שאישר את הדברים. לפיכך התובע עותר לסעד של פיצוי בסך 16,000 ₪. התובע לא צרף לכתב התביעה כל מסמך.

בכתב ההגנה, אותו הגיש הנתבע ביום 04/08/2010 הכחיש הנתבע כי היו עיכובים בביצוע העבודה, וטען כי ביצע עבודתו במקצועיות ובשלמות, כפי שעשה בעבר בביתם הקודם של התובע ורעייתו. לגרסת הנתבע, התובע ורעייתו הזמינו ביום 30/10/2009 ארונות מטבח תחתון ולאחר מכן בקשו להוסיף פריטים כגון ארונות מטבח עליונים וארון בגדים, הנתבע מאשר כי קיבל סך של 6,000 ₪, כאשר 4,000 ₪ שולמו במזומן ע"י התובע ו-2,000 ₪ בשיק של צד ג', אשר חזר מפאת העדר כיסוי. הנתבע פנה לתובע שהחליף לו את השיק בתשלום מחציתו במזומן, והיתרה בסך 1,000 ₪ לא שולמה לו. לטענת הנתבע התובע מעלה טענות בדבר טיב העבודה על-מנת לחמוק מתשלום יתרת החוב.

בהמשך, פנה הנתבע לנגר אחר, בשם מוטי ביטון, על-מנת שתופקד בידיו יתרת התמורה בטרם ימשיך הנתבע עבודתו אצל התובע, ומר ביטון הביע בפני הנתבע אמונו בתובע, לפיה סומך עליו כי ישלם את יתרת התמורה, כך שהנתבע יוכל להמשיך בעבודתו עד תום, אך למרבה הצער שיטה התובע בנתבע שנית ושוב מאן לפרוע חובו, לפיכך דין התביעה להידחות.

בנוסף, הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד נגד התובע ורעייתו, אדואי חגית, בה חזר על טענות ההגנה, ועתר לחייב הנתבעים שכנגד בתשלום יתרת החוב בסך 6,000 ₪ וכן עוגמת נפש בסך 1,000 ₪, ושכ"ט והוצאות בסך 2,000 ₪, סה"כ עותר התובע שכנגד לחייב הנתבעים שכנגד בסך כולל של 9,000 ש"ח.

דיון

קשה היא בחינת טענות הצדדים, כאשר כל אחד גורס באופן שונה לחלוטין מגרסת הצד שכנגד. ואולם, כפי העולה מהמסמכים שצרף הנתבע לכתב הגנתו, יש להסכמות הצדדים ביטוי בכתב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את אשר בפיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, ודין התביעה שכנגד להתקבל באופן חלקי וזאת מן הנימוקים כפי שאפרטם להלן.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים, המוצאת את ביטויה בתביעה ובתביעה שכנגד, נסבה סביב מספר שאלות: היקף העבודות שקבעו הצדדים כי על הנתבע לבצע, מועד סיומן, העבודות אותן ביצע הנתבע בפועל במועד המוסכם, ערכן של העבודות שבוצעו אל מול אלו אשר לא בוצעו, הסכומים ששולמו לנתבע, ומנגד הנזקים שנגרמו לתובע, ומי הוא זה אשר הפר את ההסכם.

אביא להלן את פירוטה של כל אחת משאלות אלה מנקודת מבטו של כל אחד מהצדדים, ובשל סדרי הדין הנהוגים, אפנה תחילה לטענות התובע.

גרסת התובע:

לטענת התובע, היקף העבודה שנקבע הינו ארונות מטבח וארונות שירות, מעיון בהזמנת העבודה אשר צורפה ע"י הנתבע אכן נראה כי היקף העבודה שהוזמנה הינו ארונות מטבח תחתון, ארון קלאפה עליון, ארון בגדים וארון כניסה למסדרון. גם באשר לתמורה אין חולק כי סוכם על הצדדים כי התובע ישלם לנתבע סך כולל של 12,000 ₪, כאשר הנתבע הציג בפניי קבלה לפיה שילם התובע סך של 6,000 ₪ מתוכם 4,000 ₪ שולמו במזומן ו-2,000 בשיק שחזר. לפיכך, אין חולק כי סך של 4,000 ₪ שולמו לנתבע.

ואולם, התובע לא שילם את מלוא התמורה, ובכך אין לראותו כמי שנכנס לכותלי בית משפט כשידיו נקיות, גם אם טענות שגורות בפיו באשר לטיב העבודה, או העדר טיבה, ראשית עליו לשלם את מלוא התמורה, או לחילופין כפי שתואר בענייננו, להפקידה בידי נאמן להבטחת התשלום, ורק אז יוכל לטעון בעצמו בגין כשלון תמורה, חלקי או מלא.

במצב דברים זה בו כפות המאזניים מאוזנות עלי להכריע על פי נטל ההוכחה כאשר נטל זה רובץ על כתפי התובע. ואילו התובע שבפני לא הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכיח תביעתו, הואיל ולא צירף לתביעתו תמונות המעידות על הנזק שנגרם לו, לא צירף חוות דעת שמאי ערוכה כדין , לא צירף חשבונית או קבלה, ומשכך אין מנוס בידי אלא לדחות תובענה זו.

גרסת הנתבע/התובע בתביעה שכנגד:

כאמור, אין חולק כי הנתבעים שכנגד שילמו חלק התמורה בגין העבודה, בסך כולל של 4,000 ₪ מתוך 12,000 ₪ . ואולם לטענת התובע שכנגד, יתרת התמורה בסך 2,000 ₪ נמסרה בשיק שחזר, טענה שהוכחה ע"י התובע שכנגד אשר דבק בגרסתו וצרף לכתב הגנתו עותק צילומי של השק, שעל גביו נכתב כי השיק חזר מסיבה א.כ.מ, יצוין כי התובע שכנגד בהגינותו, ציין כי הנתבעת שכנגד 2 שילמה לו 1,000 ₪ על חשבון שיק זה שחזר, וכי כעת נותרה יתרת חוב בסך 6,000 ₪ לזכות הנתבע- טענה זו לא נסתרה ע"י התובע.

לטעמי התובע שכנגד, הוכיח תביעתו ע"י צירוף המסמכים הרלוונטיים להוכחת טענותיו ולפיכך, דין התביעה שכנגד להתקבל בכל הנוגע ליתרת התמורה.