אדהאן נ' מדר

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת רשם.

1. בהחלטת כב' הרשם נקבע, כי יש להעביר את הדיון בתיק 37278-01-11 לבית משפט השלום בנתניה. עניינו של התיק האמור בהתנגדות לביצוע שטרות, שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים. כב' הרשם נימק את ההחלטה בכך, שמקום מגוריו של הנתבע בעיר נתניה. אשר למקום החיוב, ציין כב' הרשם כי המדובר במקום מושבו של סניף הבנק הנמשך, שהוא, במקרה זה, בצרפת. משכך, קיבל כב' הרשם את הבקשה להעברת הדיון.

2. לטענת המערער, כאשר מדובר בבקשה לביצוע שטר, אין חשיבות למקום מגוריו של הנתבע לשם קביעת הסמכות המקומית. המערער אינו מצביע על אסמכתא כלשהי לטענה זו. היא עומדת בניגוד להוראת תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (תקנה 3(א)(1)), שם נקבעה במפורש חלופה זו לעניין הסמכות המקומית. הטענה גם עומדת בניגוד לאמור בספרו של ד' בר אופיר, הוצאה לפועל (הליכים והלכות)(מהדורה חמישית), שם נכתב כי הסמכות המקומית בבקשה לביצוע שטר נקבעת בהתאם להוראות תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהן מצויה גם החלופה של מקום מגורי הנתבע (ראו בעמוד 552). כך עולה גם מפסק הדין אליו מפנה דווקא המערער, בר"ע (באר שבע) 564/84 אלהוזייל נ' מוצלח פ"מ תשמ"ו (3) 194 [1986]. באותה פרשה נקבע מפורשות, כי הסמכות המקומית קיימת לבית המשפט במקום בו מתגורר הנתבע.

3. (א) טענת המערער אף נגועה בסתירה פנימית. המערער נסמך על תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (תקנה 6), בטענתו כי סמכות השיפוט המקומית נתונה לבית המשפט בירושלים, באין מקום שיפוט אחר. ברם, תקנות אלה עצמן קובעות (בתקנה 3 הנ"ל) סמכות מקומית על פי מקום מגוריו של הנתבע. משנדרשים אנו לאמור בתקנות, יש יסוד מוצק לקביעת כב' הרשם, כי קיימת סמכות מקומית לבית המשפט בנתניה, מקום מגוריו של הנתבע. במצב זה, לא חלה תקנה 6 האמורה מעיקרה.

(ב) בתוך כך, יש לדחות גם את טענת המערער כי תקנה 6 האמורה חלה בשל קיומה של סמכות בינלאומית, על רקע ביצוע מסירה למשיב בישראל (יוער, כי המסירה בוצעה במקום מגוריו בנתניה). אין בכך כדי ללמד, על העדר תחולה של הוראת תקנה 3(א)(1) לעניין סמכות מקומית, לפיה הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט המצוי במקום מגוריו של הנתבע.

4. נוכח כל האמור, אני דוחה את טענת המערער, כי לא חלה במקרה זה הוראת הדין, לפיה הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט במקום מגוריו של הנתבע.

5. המערער מוסיף וטוען, כי כאשר הועברה ההתנגדות לבית המשפט השלום בירושלים, נעשה הדבר על פי קביעת כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 13.3.11, אשר צורפה כנספח לערעור. לטענת המערער, המדובר בקביעה של הסמכות המקומית. אין בידי לקבל טענה זו. על פי טיבה, אין מדובר בהחלטה מנומקת, אשר ניתנה לאחר שמיעת טענות הצדדים, בנושא הסמכות. במצב זה, אין לראותה כיותר מאשר פעולה מינהלית בעיקרה, אשר אין בה כדי לקבוע מסמרות בעניין הסמכות המקומית לדון בהליך לגופו.

6. הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב בהליך זה בסך של 2,000 ₪. לסכום זה אין לצרף מע"מ והוא ישולם לא יאוחר מיום 25.6.11.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"א, 18 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: