אדדי נ' ביטון

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בסכום של 3000 ₪.

בתאריך 24.11.10, התובע הזמין מהנתבע הרכבה של שתי דלתות , הנתבע התייצב וביצע המדידות אשר בגינן התובע שילם 100 ₪.

הוסכם בין הצדדים שהתובע ישלם לנתבע 350 ₪ עבור כל דלת, לא כולל הובלה.

הנתבע החל העבודות ביום 20.12.10.

לטענת התובע, התקנה של דלת השירותים לא היתה תקינה מכיוון שדובר על דלת של 70 ס"מ ואילו הנתבע הכין והרכיב דלת של 60 ס"מ.

הנתבע טען בפני התובע שאם הוא רוצה משקוף במידה של 70 ס"מ הוא יצטרך לשלם סכום נוסף עבור פירוק והרכבה. אין מחלוקת שהתובע התנגד לשלם פעם נוספת בטענה שהנתבע טעה במדידות.

בשלב זה הצדדים לא הגיעו להסדר כלשהו ובעל העסק אשר דרכו הקשר בין הצדדים נוצר, מר דגמי דוד ניסה לפשר ביניהם. הוא ביקר בדירת התובע, מדד את המשקוף והציע שאם המדידה היא 70 ס"מ הנתבע יפרק הכל על חשבונו וירכיב מחדש, ואילו אם המדידה היא 60 כטענת הנתבע, יהיה על התובע לשלם.

התובע הבהיר למר דגמי בצורה חד משמעית שאינו מעוניין שהנתבע יגיע לביתו פעם נוספת. כעבור שלושה שבועות התובע פנה לגורם אחר לבצע את העבודה ושילם לו סה"כ 754 ₪.

התובע טוען שיתרת התביעה נובעת מהקושי לאתר את הנתבע, וגם לעובדה שהיה שלושה שבועות בלי דלתות.

התובע לא רואה עצמו אחראי לשלם לנתבע אפילו עבור אותו חלק של העבודה שביצע בהצלחה.

עמדת הנתבע היא שכאשר ביצע את המדידות, הוא הכין דלתות בהתאם לכך ואכן הכין לשירותים דלת של 61 ס"מ. רק במהלך העבודה התובע לא היה מרוצה ורצה דלת של 70 ס"מ. אכן הנתבע אמר לו שאם כך יצטרך לשלם תוספת והתובע סרב ואף לא שילם כל חלק מהכסף המגיע לנתבע. לכן בכתה הגנתו הנתבע עותר לחייב את התובע בסכום של 800 ₪ בתוספת הוצאות משפט והפסד יום עבודה בסך 2500 ₪.

לא שולמה אגרה בקשר לכתב התביעה שכנגד.

לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1.שוכנעתי על ידי הנתבע ועל ידי מר דגמי, שהפתח למשקוף אכן היה 61 ס"מ ושהנתבע הכין את הדלת בהתאם. הנתבע הדגיש בעדותו שכאשר הוא מתבקש להחליף דלתות ומשקוף הוא מבצע את העבודה על בסיס מה שקיים בשטח וכך עשה.

2.עובדה היא שבסופו של דבר, הדלת שהורכבה של 70 ס"מ נפתחת החוצה ולא פנימה מקום שהיה פוגע באסלה, לכן היה צורך בהרחבת הפתח למשקוף.

3.אין ראיה כלשהי שהנתבע התרשל במדידות ורק כאשר התייצב לעבודה, התובע הוא שביקש לשנות את ההזמנה. בנסיבות אלה הנתבע היה זכאי לבקש תוספת עבור עבודה נוספת.

4.גם אם כל טענות התובע אמת הן, הוא זכאי רק לסכום ששילם לגורם שלישי, פחות מהסכום המגיע לנתבע עבור אותו חלק בעבודה שבוצעה בהצלחה. אך כפי שציינתי טענות התובע אינן מקובלות עלי.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

אין מקום להעניק סכום לנתבע מכיוון שלא שולמה אגרה בקשר לתביעה שכנגד.