אגברייה נ' מרעי

פסק דין

א.מבוא

1.ענינה של התביעה שבפני, נזקים אשר נטען כי נגרמו לרכב התובע, בתאונה מיום 13/07/06. התאונה ארעה בכביש החוף ובה היו מעורבים מספר כלי רכב. הצדדים לתביעה אינם חלוקים בנוגע לעצם קרות התאונה ואינם מכחישים טענת התובע כי נגרמו לרכבו נזקי רכוש בתאונה הנידונה. קימת מחלוקת בין כל הצדדים באשר לאופן אירוע התאונה האחריות להיווצרות נזקים לרכב התובע בגינה, שווי נזקים אלו, והאחריות לפיצוי התובע בגינם.

2.התובע טוען בכתב תביעתו כי במועד התאונה נהג את רכבו בכביש החוף במהירות איטית בשל פקק תנועה שהשתרך במקום. לטענת התובע ארעה תאונה בין שני כלי רכב שנסעו לפניו ובשל כך הוא נאלץ לעצור את רכבו בעצירה מוחלטת, אחריהם, תוך שנותר מרווח צר בין מכוניתו ואחת המכוניות לפניו שהייתה מעורבת קודם לכן בתאונה. התובע טוען כי לאחר עצירה מוחלטת של רכבו הגיח מאחריו רכב נהוג ע"י הנתבע אשר פגע ברכבו מאחור והדפו אל עבר המכונית שלפניו באופן שמכונית התובע ניזוקה הן מקדימה והן מאחור. התובע הוסיף וטען כי בעת התאונה נסע עמו ברכב בנו, וכי בעקבות התאונה נאלץ לגרור רכבו למוסך ולתקנו.

3.התובע טען בתביעתו כי שמאי רכב בדק את רכבו לאחר התאונה וקבע כי שווי הנזק שנגרם לרכב בתאונה הינו סך של 7,552 ₪. העתק חוות הדעת צורף לכתב התביעה. אציין כי איש מבאי כוח הצדדים האחרים לתביעה לא הגיש חוות דעת נגדית ,ואף לא בקש לחקור השמאי על חוות דעתו.

עוד טען התובע כי נאלץ לשלם לשמאי סך של 650 ש"ח ובצרוף מע"מ עבור שירותו.

4.עוד תבע התובע פיצויי על נזקו בגין הצורך להשבית רכבו לצרכי תיקונו למשך תשעה ימים. התובע טען עוד כי בתקופה זו של השבתת הרכב נגרם לתובע נזק כספי בסך 1,000 ₪.

5.הנתבע הכחיש טענות התובע וטען כי במועד בו פגע רכבו ברכב התובע כבר עמד התובע מחוץ לרכבו לאחר שרכבו של התובע פגע ברכב שלפניו. הנתבע טען כי מלכתחילה לא פגע רכבו ברכב התובע והוא הספיק לעצור את רכבו במרחק קצר מרכב התובע. הנתבע טען כי רק לאחר מכן הגיח רכב נהוג ע"י מר דניאל פסוצינסקי (להלן הצד השלישי) ,אשר לא הספיק לעצור ופגע ברכבו והדפו אל עבר רכב התובע. דבר זה גרם לפגיעה האחורית ברכב התובע. הנתבע שב וטען כי הנזק לקדמת רכבו של התובע ארע בתאונה אשר התרחשה עוד בטרם היגיע עם רכבו למקום.

6.אציין כי הטענה שבעת הגיע הנתבע למקום התאונה היה כבר התובע מחוץ לרכבו לא הוזכרה בכתב ההגנה ובתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע והושמעה לראשונה ע"י הנתבע בעדותו בפניו.

טענה זו הוכחשה מכל וכל ע"י התובע ובנו וע"י הצד השלישי.

7.הנתבע לאור טענותיו הגיש הודעת צד ג נגד הצד השלישי וזה בכתב טענותיו ובתצהירו הכחיש טענות הנתבע וטען כי הגיע עם רכבו למקום התאונה לאחר שהנתבע פגע ברכב התובע מאחור. הנתבע טען כי לאור תנאי הדרך כאמור בשרטוט שהוגש וסומן צד ג/1 יכול היה בנקל לראות את שארע. הצד השלישי טען כי פגע מאחור ברכב הנתבע רק לאחר שזה פגע קודם ברכב התובע.

8.אשר לנזקים הנתבעים אציין כי לא הוגשו תביעות בנוגע לנזקים שנגרמו, אם נגרמו, לרכבי הנתבע והצד השלישי בתאונה. אשר לנזקים הנתבעים ע"י התובע אלו הוכחשו הן ע"י הנתבע והן ע"י הצד השלישי. נטען כי השמאי אשר חוות דעתו צורפה לכתב התביעה בדק הרכב רק לאחר שתוקן. עוד נטען כי הנזקים העקיפים הנתבעים מוגזמים ואין להם כל תימוכין בראיות התובע.

ב.ההליכים

במועד שנקבע לשמיעת ראיות לאחר שכל העדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם שמעתי עדות התובע ובנו. כן שמעתי עדות הנתבע ועדות נוסע נוסף שהיה עמו ברכב במועדים הרלוונטיים. מטעם הצד השלישי שמעתי עדות הצד השלישי עצמו אשר הגיש בנוסף שירטוט המקום. כאמור שמאי התובע לע זומן ולא התייצב למתן עדותו.

ג.המסקנה

1.לאחר שעיינתי בכל המסמכים הרלוונטיים לרבות כתבי טענות תצהירים ומוצגים וכן האזנתי לעדויות והתרשמתי מהן מצאתי כי יש מקום לקבל תביעת התובע בחלקה בכל הנוגע לנזקים הישירים הנתבעים. נחה דעתי כי הוכחה כנדרש גרסת התובע לאופן אירוע התאונה אשר נתמכה גם בעדות הצד השלישי.

2.לא מצאתי כי עדות הנתבע ועדו מהימנה וסבירה. גרסתם נסתרה ע"י עדות התובע ועדו ובעדות הצד השלישי. גם התרשמותי מעדות הנתבע ועדו אינה כזו המאפשרת קביעת ממצאים ע"ס עדותם היחידה. בהתאמה לא הוכיח הנתבע טענותיו בנוגע להודעה לצד שלישי ,ודינה להדחות.

ד.דיון

אופן אירוע התאונה

1.כאמור שוכנעתי כי גרסת התובע לאופן אירוע התאונה היא הסבירה יותר. ראשית אציין כי התרשמתי מכנות סבירות ואמינות עדות התובע ובנו בפני. עדויות אלו גם תאמו זו את זו ולא נתגלו בהן סתירות.