אגבריה נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה, בתאריך 24/06/11, למשך 30 ימים.

לפי כתב האישום, בתאריך 24/06/11 בשעה 09:45 נהג המבקש ברכב במהירות של 144 קמ"ש, מקום בו המהירות המרבית המותרת הנה 90 קמ"ש.

ב"כ המבקש טען כי המדובר בממל"ז, כי המבקש לא נהג במהירות העולה על המותר וכי השימוע היה קצר ונימוקי החלטת הפסילה נוגעים רק למהירות הגבוהה. ב"כ המבקש הוסיף כי המבקש אינו מסוכן שכן עברו התעבורתי אינו מכביד על אף שנוהג כ – 60,000 ק"מ בשנה. המבקש זקוק לרישיונו כיון שהוא עובד בראשון לציון ונוהג מדי יום לעבודתו.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי קיימות ראיות לכאורה שכן המבקש הודה בביצוע העבירה וכי קיימת מסוכנות נוכח חומרת העבירה ועברו התעבורתי.

לאחר עיון בחומר החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום:

מדו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" עולה כי המבקש נהג במהירות של 144 קמ"ש, מקום בו המהירות המרבית המותרת הנה 90 קמ"ש.

לפי הדו"ח, היה המבקש בודד בנתיב נסיעתו, לא הוסתר ע"י רכב אחר וקו הראיה היה נקי.

השוטר שמר על קשר עין רצוף מעת המדידה ועד לעצירת הרכב, טווח הגילוי תקין, נערכו בדיקות תקינות בתחילת ובסיום משמרת ונתוני המדידה הוצגו בפני המבקש.

תגובתו של המבקש לדו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" מהווה "ראשית הודיה" בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת: "אני מצטער, תתחשב בי אני עייף, לא בכוונה".

בתגובתו במסגרת השימוע טען המבקש: "השתגעתי על הבוקר".

תגובה זו עולה בקנה אחד עם מהירות נסיעתו כפי שנמדדה ע"י מפעיל הממל"ז.

הנה כי כן, קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

בחנתי את טענת הסנגור ביחס לשימוע שנערך למבקש, אולם מטופס השימוע עולה כי הוסברה למבקש העבירה בה נחשד וניתנה לו האפשרות לטעון טענותיו. הקצין נימק החלטתו בהתייחסות לעבירה ולחומרתה ולכן לא מצאתי פגם בשימוע שנערך למבקש.

עבירה של נהיגה במהירות מופרזת הנה עבירה חמורה, אשר לא אחת מהווה גורם לתאונות דרכים קשות.

במקרה דנן, נהג המבקש במהירות של 144 קמ"ש (לאחר הפחתה), מקום בו המהירות המרבית המותרת הנה 90 קמ"ש, דהיינו: מהירות העולה ב- 54 קמ"ש על המותר.

מתיק החקירה עולה כי במסגרת האירוע דנן נרשמו לחובת המבקש שני דו"חות, האחד נשוא תיק זה והשני - דו"ח 10201261285 - שעניינו אי ציות לאות עצור שניתן על ידי שוטר במדים.

עפ"י הדו"חות, נקלט המבקש נוהג במהירות 149 קמ"ש, השוטר סימן למבקש לעצור, אולם המבקש נימלט והתפתח מרדף במהלכו עקף המבקש כלי רכב מימין ומשמאל, נהג "נהיגת סללום", ביצע פניית פרסה על שטח הפרדה וגרם לכלי רכב להיזרק מהכביש עד שנבלם עקב תנועה ומשאיות שהיו בצומת.

המדובר בנהיגה חסרת רסן, המסכנת את ציבור עוברי הדרך.